רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כד · פסוק ה
וְלֹא יַעֲבֹר עָלָיו לְכָל דָּבָר, דְּבַר הַצָּבָא, לְכָל דָּבָר שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַצָּבָא, לֹא לְסַפֵּק מַיִם וּמָזוֹן וְלֹא לְתַקֵּן דְּרָכִים. אֲבָל הַחוֹזְרִים מֵעוֹרְכֵי הַמִּלְחָמָה עַל פִּי כֹהֵן, כְּגוֹן בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ, אֵרַשׂ אִשָּׁה וְלֹא לְקָחָהּ, מַסְפִּיקִין מַיִם וּמָזוֹן וּמְתַקְּנִין אֶת הַדְּרָכִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"ד:ה') מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ספרי קלז סוטה מד). וְאִם כֵּן יִהְיֶה עָלָיו, עַל הַצָּבָא הַנִּזְכָּר, יֹאמַר שֶׁלֹּא יַעֲבֹר הָאִישׁ הַזֶּה עַל הַצָּבָא לְכָל דָּבָר, לֹא לִהְיוֹת פָּקִיד עַל אַנְשֵׁי הַצָּבָא, אוֹ מַצְבִּיא אֶת עַם הָאָרֶץ, אוֹ לְכָל הַצָּרִיךְ לָהֶם כְּגוֹן סִפּוּק מַיִם, לֹא יַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם רַק בְּשִׂמְחָתוֹ. וְהוּא פֵּרוּשׁ נָכוֹן: