רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כב · פסוק כב
וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם, לְהוֹצִיא לָעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה חִדּוּדִים שֶׁאֵין הָאִשָּׁה נֶהֱנֵית מֵהֶם. גַּם, לְרַבּוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, לְשׁוֹן רַבֵּינוּ שְׁלֹמֹה. וְלֹא הֲבִינוֹתִי מַהוּ, וְכִי בְּתוּלָה הִיא זוֹ שֶׁנְּמַעֵט אוֹ נִצְטָרֵךְ לְרַבּוֹת הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם, מָה לִי רִאשׁוֹן מָה לִי שֵׁנִי וּשְׁלִישִׁי, וְעוֹד הָיָה לוֹ לוֹמַר הַבָּאִים אַחֲרָיו. וּבַנֻּסְחָאוֹת שֶׁלָּנוּ בְּסִפְרֵי (תצא קב), שְׁנֵיהֶם, וְלֹא הָעוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה חִדּוּדִין, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר גַּם שְׁנֵיהֶם, לְרַבּוֹת הַבָּאִים מֵאֲחוֹרֵיהֶם, וְהִיא בִּיאָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְרִבָּה אוֹתָהּ הַכָּתוּב בְּכָאן, וְכָל הָעֲרָיוֹת לְמֵדוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט גַּם שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ הַפּוֹשֵׁעַ בַּחֵטְא יוֹתֵר, שֶׁהוּא הַתּוֹבֵעַ וְהַמְּפַתֶּה וְהָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, וְגַם הָאִשָּׁה. וְהִזְכִּיר זֶה הַכָּתוּב וּפֵרֵשׁ גַּם שְׁנֵיהֶם, הָאִישׁ הַשּׁוֹכֵב וְגַם הָאִשָּׁה, וְכֵן דֶּרֶךְ הַכְּתוּבִים לִתְלוֹת הַחֵטְא בָּאִישׁ, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי (ויקרא כ יז) בְּעֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה עֲרִירִים יִהְיוּ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי טַעַם הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה וְהָאִשָּׁה תּוֹסֶפֶת בֵּאוּר, כְּמוֹ יְבִיאֶהָ אֵת תְּרוּמַת ה' (שמות לה ה), אוֹתוֹ אֶת נְבוּכַדְנֶצַּר (ירמיהו כז ח). וּבְסִפְרֵי (שם) הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִם הָאִשָּׁה, אע"פ שֶׁהִיא קְטַנָּה, וְהָאִשָּׁה, אע"פ שֶׁנִּבְעֲלָה לְקָטָן. אִם כֵּן טַעְמוֹ גַּם שְׁנֵיהֶם, גַּם כָּל אֶחָד מֵהֶם, הָאִישׁ אוֹ הָאִשָּׁה, הַמַּגִּיעַ מֵהֶם לְחִיּוּב: