רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כב · פסוק יט
וְטַעַם וְעָנְשׁוּ אֹתוֹ מֵאָה כֶסֶף, אַחֲרֵי הַמַּלְקוּת הַנִּדְרָשׁ מִוְיִסְּרוּ אוֹתוֹ (כתובות מו), כִּי הַמִּנְהָג לִכְתֹּב לִבְתוּלָה מֹהַר חֲמִשִּׁים כֶּסֶף, וְהִנֵּה זֶה הוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רַע בַּעֲבוּר שֶׁשְּׂנֵאָהּ וְרָצָה לְהוֹצִיאָהּ בְּלֹא כְלוּם, וְלָכֵן עֲנָשׁוֹ הַכָּתוּב בְּמֵאָה כֶסֶף כִּי הַתּוֹרָה תַּעֲנִישׁ בְּכֶפֶל, כְּעִנְיָן שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם (שמות כב ג), אע"פ שֶׁהַכְּתֻבָּה מִדִּבְרֵיהֶם לְמִי שֶׁיַּתְנֶה עִמָּהּ אוֹ יִשָּׂאֶנָּה סְתָם, אֲבָל הַמִּנְהָג הָיָה לִכְתֹּב מֹהַר לַבְּתוּלוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (שם שם טז) כְּמֹהַר הַבְּתוּלוֹת, וְהָרֹב יַעֲשׂוּ כֵן, וְאִם לֹא הָיְתָה כְּתֻבָּה לָאִשָּׁה הַזֹּאת לָמָּה יָשִׂים עָלֶיהָ עֲלִילוֹת דְּבָרִים מִפְּנֵי שֶׁבָּא עָלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ, יִכְתֹּב לָהּ גֵּט וְיִפָּטֵר מִמֶּנָּה, דִּכְתִיב (מלאכי ב טז) כִּי שָׂנֵא שַׁלַּח: