רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כב · פסוק ב
וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ, שֶׁאֵינוֹ קָרוֹב אֶצְלְךָ, כִּי אֵינְךָ מִתְחַיֵּב לָלֶכֶת אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת עִם הָאֲבֵדָה לַהֲשִׁיבָהּ אֵלָיו, אוֹ שֶׁלֹּא יָדַעְתָּ אוֹתוֹ כְּלָל. וּבְסִפְרֵי (תצא מז), אֵין לִי אֶלָּא קָרוֹב, רָחוֹק מִנַּיִן, תַּלְמוּד לוֹמַר וְלֹא יְדַעְתּוֹ, וא"כ יֹאמַר וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ בְּעִירְךָ שֶׁתִּשְׁאַל עָלָיו וְתֵדָעֶנּוּ, יִהְיֶה עִמְּךָ עַד דְּרֹשׁ אָחִיךָ אֹתוֹ: