רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כב · פסוק א
לֹא תִרְאֶה אֶת שׁוֹר אָחִיךָ אוֹ אֶת שֵׂיוֹ נִדָּחִים, זוֹ מִצְוָה מְבֹאֶרֶת, שֶׁאָמַר בַּתּוֹרָה (שמות כג ד) כִּי תִפְגַּע שׁוֹר אֹיִבְךָ אוֹ חֲמֹרוֹ תֹּעֶה הָשֵׁב תְּשִׁיבֶנּוּ לוֹ, וְהוֹסִיף בְּכָאן לֵאמֹר נִדָּחִים, כִּי תּוֹעֶה, שֶׁתָּעָה מִדַּרְכּוֹ וְיָכוֹל לְהַטּוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ בְּלֹא עָמָל גָּדוֹל, וְעַתָּה הִזְכִּיר נִדָּחִים, שֶׁבָּרְחוּ מִמֶּנּוּ וְהִרְחִיקוּ. וְהִזְכִּיר שֶׂה שֶׁהוּא כְּאָבֵד, וּלְכָךְ בֵּאֵר בְּכָאן וְאִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְאָמַר וְכֵן תַּעֲשֶׂה לַחֲמֹרוֹ, שֶׁהוּא בְּהֵמָה טְמֵאָה, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְשִׂמְלָתוֹ, אע"פ שֶׁאֵין הַשִּׂמְלָה חֲבִיבָה עַל בְּעָלֶיהָ כְּבַעֲלֵי הַחַיִּים וְאֵין הַהֶפְסֵד בָּהּ מָצוּי כְּבָהֶם שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּתוּ, וְכֵן תַּעֲשֶׂה לְכָל אֲבֵדַת אָחִיךָ, מִכָּל כְּלֵי בֵּיתוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן חֲבִיבִין כְּשִׂמְלָתוֹ אֲשֶׁר יְכַסֶּה בָּהּ. וְעַל מִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (ספרי מה ב"מ ל) הוֹסִיף עוֹד בְּכָאן דְּבָרִים רַבִּים, כְּגוֹן וְהִתְעַלַּמְתָּ, פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם; הָשֵׁב, אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים (ב"מ לא); תְּשִׁיבֵם, אֲפִלּוּ לְגִנָּתוֹ וּלְחֻרְבָּתוֹ (שם); וְהַחְזִירָהּ בְּסִימָנִים, וּדְבָרִים אֲחֵרִים נִדְרָשִׁים בַּפָּרָשָׁה: