אור ברסלב
רמב"ן על דברים פרק כא › פסוק כב

רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק כא · פסוק כב

פסוק יח

וְתָלִיתָ אֹתוֹ, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מא א), כָּל הַנִּסְקָלִין נִתְלִין. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, זִלְזוּלוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, שֶׁהָאָדָם עָשׂוּי בִּדְמוּת דְּיוֹקָנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, וְיִשְׂרָאֵל בָּנָיו הֵם. מָשָׁל לִשְׁנֵי אַחִים דּוֹמִים זֶה לָזֶה וְכוּ', לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים כ"א:כ"ג). וְכָל הַנִּסְקָלִים נִתְלִין דִּבְרֵי יָחִיד הֵם, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים (שם) שֶׁאֵינוֹ נִתְלֶה אֶלָּא הַמְגַדֵּף וְהָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה. וְזֶה טַעַם (דברים כא כג) כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, שֶׁיֹּאמְרוּ, מִפְּנֵי מָה זֶה תָּלוּי, מִפְּנֵי שֶׁבֵּרַךְ אֶת הַשֵּׁם אוֹ שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית בְּכָךְ וְכָךְ עֲבוֹדָה, וְכָךְ וְכָךְ אוֹת וּמוֹפֵת רָאָה בָּהּ. וְהַסִּפּוּר בָּהּ וּבַעֲבוֹדָתָהּ יִקָּרֵא קְלָלָה. אוֹ שֶׁהוּא לְשׁוֹן זִלְזוּל, כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר הָרַב, מִן (מלכים א ב ח) וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת, (שמואל א ג יג), כִּי מְקַלְלִים לָהֶם בָּנָיו, בּוֹזִים. וְהַמָּשָׁל בִּשְׁנֵי הָאַחִים הַתְּאוֹמִים יֵשׁ לוֹ סוֹד, אֵינֶנּוּ כַּאֲשֶׁר חָשַׁב הָרַב בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ בָּנִים לַמָּקוֹם. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֹאמַר, כִּי יִהְיֶה בְאִישׁ חֵטְא גָּדוֹל שֶׁרָאוּי לַהֲמִיתוֹ עָלָיו וְלִתְלוֹתוֹ עַל עֵץ לְגֹדֶל חֶטְאוֹ, אַף עַל פִּי כֵן לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ, כִּי הָאָרוּר מִכָּל הָאָדָם וְהַמְּקֻלָּל בָּהֶם הוּא הַתָּלוּי, אֵין בְּכָל הַמִּיתוֹת מִיתָה מְנֻוֶּלֶת וּבְזוּיָה כָּמוֹהָ, וְאֵין רָאוּי שֶׁנְּטַמֵּא הָאָרֶץ וְתִהְיֶה קִלְלַת הָאֱלֹהִים בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה, כִּי שָׁם צִוָּה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם. וְלָכֵן צִוָּה יְהוֹשֻׁעַ (יהושע י כ) וַיֹּרִידוּם מֵעַל הָעֵצִים. וְעַל דַּעְתִּי הָעִנְיָן בִּבְנֵי שָׁאוּל הַמּוּקָעִים (שמואל ב כא), מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיוּ תְּלוּיִים בְּבֵית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְלֹא מִיַּד יִשְׂרָאֵל כְּלָל, אֲבָל דָּוִד נְתָנָם לַגִּבְעוֹנִים לַעֲשׂוֹת בָּהֶם כִּרְצוֹנָם, וְהֵם אֲשֶׁר הוֹקִיעוּם וְלֹא רָצוּ לְקָבְרָם, לְפַרְסֵם נִקְמָתָם מֵהֶם וְהַנִּשְׁאָרִים יִשְׁמְעוּ וְיִירָאוּ. וְכַאֲשֶׁר נִתַּךְ עֲלֵיהֶם מַיִם מִן הַשָּׁמַיִם אָז יָדַע דָּוִד שֶׁנִּמְחַל עֲוֹנָם, וְנֶעְתַּר אֱלֹהִים לָאָרֶץ כִּי פָקַד ה' אֶת הָאָרֶץ בְּמָטָר וַיִּכְלֶה הָרָעָב, וְאָז צִוָּה וְקָבְרוּ אוֹתָם עִם אֲבוֹתָם לִכְבוֹד הַמַּלְכוּת, לֹא לְחִיּוּבוֹ כְּלָל, שֶׁלֹּא נִצְטַוִּינוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא נְטַמֵּא אֲנַחְנוּ אֶת הָאָרֶץ בְּמִי שֶׁנִּתְלֶה אוֹתוֹ. וְהִנֵּה ה' לֹא רָצָה עֲוֹנָם בִּתְלִיָּתָם מִיָּד, לְהוֹדִיעַ כִּי ה' אוֹהֵב גֵּרִים, כְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (יבמות עט). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על דברים כ"א:כ"ג) עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, כִּי אֱלֹהִים פּוֹעֵל, וְהַקְּלָלָה תָּבוֹא אֶל מָקוֹם קָרוֹב מֵהַתָּלוּי, וְיֵשׁ לוֹ סוֹד מֻדְבָּק בַּנֶּפֶשׁ, עַל כֵּן לֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ. וְהִנֵּה הַמֵּלִין תָּלוּי עַל הָעֵץ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וַעֲשֵׂה. וְרַבּוֹתֵינוּ (סנהדרין מו) דָּרְשׁוּ כֵן בְּכָל הַמֵּלִין אֶת מֵתוֹ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדוֹ, מָה עֵץ שֶׁהוּא נִוּוּל אַף כָּל שֶׁהוּא נִוּוּל. וְהִנֵּה לְדַעְתָּם כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי, לוֹמַר אע"פ שֶׁזֶּה רָאוּי לְנַוְּלוֹ לְגֹדֶל חֶטְאוֹ לֹא תַעֲשֶׂה כֵן, כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי. וְעַל הַמָּשָׁל שֶׁל שְׁנֵי אַחִין יִהְיֶה כָּל הַמֵּלִין בַּטַּעַם הַזֶּה, וְכֵן הַקְּלָלָה שֶׁהִזְכִּיר רַבִּי אַבְרָהָם מִמֶּנָּה יִהְיֶה בְּכָל בַּיִת אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁם מֵת, וְעַל כֵּן יִטְמָא (במדבר יט יד) כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל.

תוכן העניינים

רמב"ן על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה