אור ברסלב
רמב"ן על דברים פרק כא › פסוק יד

רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק כא · פסוק יד

פסוק יג

וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (תצא יד), וְלֹא לְבֵית אָבִיהָ. וְלֹא יָדַעְתִּי אִם לוֹמַר שֶׁהִיא יְהוּדִית וְאֵין מַנִּיחִין אוֹתָהּ לַעֲזֹב תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל וְלָשׁוּב אֶל עַמָּהּ וְאֶל אֱלֹהֶיהָ, אוֹ לוֹמַר שֶׁלֹּא יְשַׁלְּחֶנָּה לְבֵית אָבִיהָ עַל יְדֵי שְׁלוּחִים כִּי יְסַיֵּעַ יְדֵי עוֹבְרֵי עֲבֵרָה, אֲבָל הוּא יוֹצִיאֶנָּה מִבֵּיתוֹ לָגוּר בַּאֲשֶׁר תִּמְצָא, כִּי אוּלַי תִּשָּׁאֵר בָּאָרֶץ וְתֵלֵךְ אַחֲרֵי הַבַּחוּרִים וְתִנָּשֵׂא לְאֶחָד מֵהֶם. וְהִנֵּה כֵּיוָן שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר שֶׁיְּשַׁלְּחֶנָּה לְנַפְשָׁהּ וּמַזְהִיר שֶׁלֹּא יִמְכְּרֶנָּה בְּכֶסֶף וְלֹא יִתְעַמֵּר בָּהּ כְּשִׁפְחָה, נִלְמוֹד שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵט, אֲבָל הַכָּתוּב עָשָׂה אוֹתָהּ אֵשֶׁת אִישׁ בִּהְיוֹתָהּ עִמּוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִשְׂנָא אוֹתָהּ יְשַׁלְּחֶנָּה כַּאֲנוּסָה. וְיִתָּכֵן כִּי טַעַם הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁאִם יִבְעָלֶנָּה וְיַחְפֹּץ בָּהּ תִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה, אֲבָל אִם יִבְעָלֶנָּה וְלֹא תִּהְיֶה עֲרֵבָה עָלָיו וְלֹא יַחְפֹּץ בָּהּ, כְּעִנְיַן אַמְנוֹן עִם תָּמָר (שמואל ב יג טו), יְשַׁלְּחֶנָּה לְנַפְשָׁהּ. וְהַכֹּל תָּלוּי בַּבְּעִילָה הַזֹּאת, כִּי אִם אַחֲרֵי בְּעִילָתָהּ תַּעֲמֹד עִמּוֹ יָמִים וְיָבֹא עָלֶיהָ, אִם יַחְזֹר וְיִשְׂנָא אוֹתָהּ כְּאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׂנָא אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּבָר נַעֲשֵׂית אִשְׁתּוֹ, וְהִנֵּה הִיא יְהוּדִית וּמִתְגָּרֶשֶׁת בְּגֵט:

לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ, כְּמוֹ וְהִתְעַמֶּר בּוֹ וּמְכָרוֹ (דברים כ"ד:ז'). וַעֲשָׂאוֹ אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על דברים כ"א:י"ד) לְשׁוֹן סְחוֹרָה, וְרַבּוֹתֵינוּ בְּסִפְרֵי (תצא טז) וּבַגְּמָרָא (סנהדרין פה) יַעֲשׂוּ אוֹתָם לְשׁוֹן שִׁמּוּשׁ. וְהִנֵּה הוּא לְשׁוֹן אַזְהָרָה, שֶׁלֹּא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּשִׁפְחָה כְּלָל, וְאִם נִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לוֹקֶה. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי לְפִי פְּשׁוּטוֹ כִּי לֹא תִתְעַמֵּר הוּא כְּמוֹ לֹא תִתְאַמֵּר, מִלְּשׁוֹן יִתְאַמְּרוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן (תהלים צד ד), וְכֵן אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם (דברים כ"ו:י"ז), וְכֵן וּבִכְבוֹדָם תִּתְיַמָּרוּ (ישעיהו סא ו) בְּחִלּוּף הָאָלֶ"ף בְּיוֹ"ד, וְכֻלָּם רוֹמְמוּת וּגְדֻלָּה: הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם, רוֹמַמְתָּ וְגִדַּלְתָּ אוֹתוֹ לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים; הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם (דברים כ"ו:י"ח), רוֹמֵם וְגִדֵּל אוֹתְךָ עַל כָּל הָעַמִּים לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה; וְכֻלָּם נִגְזְרוּ מִן בְּרֹאשׁ אָמִיר (ישעיהו יז ו). יֹאמַר לֹא תִּתְרוֹמֵם וְתִתְגַּדֵּל בָּהּ לִהְיוֹת אַתָּה אֲדוֹנֶיהָ לְמָכְרָהּ וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כְּשִׁפְחָה. וְכֵן יִקְרְאוּ בְּעַרְבִי הָאָדוֹן אֲמִיר, וְשִׁמּוּשׁ הָעַיִ"ן וְהָאָלֶ"ף כְּאֶחָד מֻרְגָּל בַּלָּשׁוֹן, פְּדָעֵהוּ מֵרֶדֶת שָׁחַת (איוב לג כד), פְּדָאֵהוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (במדבר יב ד) בְּמִלַּת פֶּתַע, וְכֵן מַעֲשֵׂה צַעֲצוּעִים (דהי"ב ג י), כְּמוֹ בְּאָלֶ"ף, מִן הַצֶּאֱצָאִים וְהַצְּפִעוֹת (ישעיהו כב כד), הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת, כִּי תַּרְגּוּם כְּרוּבִים כְּרָבְיָא, וּבִלְשׁוֹן חֲכָמִים עוֹמְדוֹת אוֹמְדוֹת, בְּקִיאִין בְּקִיעִין, עֲדַיִן אֱדַיִן, עוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין אָרְכִי, עָרִיס אָרִיס, וְשָׁנִינוּ (שבת עו) חָלָב כְּדֵי גְּמִיעָה, וְשָׁאֲלוּ בַּגְּמָרָא (שם עז) גְּמִיעָה אוֹ גְּמִיאָה, וְתֵרְצוּ הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם (בראשית כד יז), ואעפ"כ אוֹמְרִים מִמֶּנּוּ מְגַמֵּעַ, לֹא יְגַמֵּעַ וּפוֹלֵט אֲבָל מְגַמֵּעַ וּבוֹלֵעַ (שם קיא), וּבַמִּשְׁנָה בְּמַסֶּכֶת כֵּלִים בַּתּוֹסֶפְתָּא שָׁנִינוּ מַרְדָּא בִּמְקוֹם מַרְדֵּעַ, וְאֵין מַקְפִּידִין כְּלָל בְּחִלּוּף שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ, וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על דברים כ"א:י"ד) לֹא תִתְעַמֵּר בָּהּ, לֹא תִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, בִּלְשׁוֹן פַּרְסִי קוֹרִין לַעֲבוֹדָה וְשִׁמּוּשׁ עֲמִירָה, מִיסוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן לָמַדְתִּי זֹאת. וְזֶה אֱמֶת, שֶׁכֵּן רָאִיתִי בַּיְּרוּשַׁלְמִי, תַּמָּן צָוְחִין לְפָעֲלָא טָבָא עֲמִירָא, בְּפֶרֶק אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא (שבת פ"ט ה"א) וּבְפֶרֶק כָּל הַצְּלָמִים (ע"ז פ"ג ה"ו), וּמֻרְגָּל הוּא אַף בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בִּמְגִלַּת שׁוֹשָׁן, וְשַׁדַּר מַלְכָּא דְּאַתּוּר עַל כֻּלְּהוֹן עֲמִירָה דְּנִינְוֵה, וְעַל כָּל דְּעָמְרִין עַל יַד יַמָּא, וְעַל עֲמוּר דְּכַרְמְלָא וּדְגִלְעָד, וְאַהְפִּיכוּ פִּתְגָמָא דִּנְבוּכַדְנֶצַּר כֻּלְּהוֹן עֲמוּרַיָּא דְּאַרְעָא וְלָא תִּדְחֲלוּן מִנֵּהּ. וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים בַּסֵּפֶר הַהוּא יִקָּרְאוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ עֲמוּרֵי אַרְעָא, כְּלוֹמַר הַנֶּעֱבָדִים לָאָרֶץ וְהַמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּהּ, אוֹ שֶׁצִּוָּה מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְהֵם הַנִּקְרָאִים עַבְדֵי הָאָרֶץ, כִּי הֵם הַנֶּעֱבָדִים לַמֶּלֶךְ בְּמִלְחֲמוֹתָיו, הֵם אַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ וּפָרָשָׁיו, כִּלְשׁוֹן עָבְדוּ אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר (בראשית יד ד), וְעָבְדוּ בוֹ גּוֹיִם רַבִּים (ירמיהו כז ז):

תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ, אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (תצא טז) אֲפִלּוּ לְאַחַר מַעֲשֶׂה יְחִידִי. וְהוּא מָה שֶׁהִזְכַּרְנוּ (רמב"ן על דברים כ"א:י"ג), שֶׁהֵם סְבוּרִים שֶׁמֻּתָּר לָבֹא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה מִיָּד שֶׁהֱבִיאָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתוֹ, וּמֵאוֹתָהּ שָׁעָה הוּא מֻזְהָר עָלֶיהָ בְּעִמּוּר וּבִמְכִירָה:

תוכן העניינים

רמב"ן על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה