רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כא · פסוק יג
וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ, אָמְרוּ בְּסִפְרֵי (תצא יג), אֵין לְךָ בָּהּ אֶלָּא מִצְוַת בְּעִילָה. נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁאֵין קִדּוּשֵׁי כֶּסֶף וּשְׁטָר תּוֹפְסִין בָּהּ, וְגַם הַבְּעִילָה לֹא לְשֵׁם קִדּוּשִׁין, שֶׁדִּינָהּ עֲדַיִן כְּגוֹיָה שֶׁאֵין קִדּוּשִׁין תּוֹפְסִין בָּהּ, אֶלָּא שֶׁיַּתִּיר לוֹ הַכָּתוּב בְּעִילָתָהּ. וּמִפְּנֵי שֶׁאָמַר וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה, יוֹרֶה שֶׁהִיא אִשְׁתּוֹ גְּמוּרָה, וְאִם זָנְתָה תַּחְתָּיו תִּדּוֹן כְּאֵשֶׁת אִישׁ. וְכָךְ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (קידושין כ"ב), וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, לִקּוּחִין יֵשׁ לְךָ בָּהּ, כְּלוֹמַר אַחַר הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ. וּבְסִפְרֵי (שם), וְהָיְתָה לְךָ לְאִשָּׁה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר שְׁאֵרָהּ כְּסוּתָהּ וְעֹנָתָהּ לֹא יִגְרָע. א"כ הִיא אִשְׁתּוֹ לְגַמְרֵי, כִּי הַתּוֹרָה הִקְנְתָה אוֹתָהּ לוֹ. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יֵרָאֶה שֶׁאָסוּר לִבְעֹל אוֹתָהּ עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת, וְזֶה טַעַם וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ. וּמָה שֶׁאָמַר וְחָשַׁקְתָּ בָהּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, שֶׁיִּקָּחֶנָּה לִהְיוֹת לוֹ לְאִשָּׁה אַחַר הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר יְצַוֶּה, וְכֵן וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה (בראשית יב יט). אֲבָל בַּגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (קידושין כ"א) אָמְרוּ שֶׁהוּא מֻתָּר לָבוֹא עָלֶיהָ בִּיאָה רִאשׁוֹנָה, וְזֶהוּ וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה, וְדָרְשׁוּ (שם כב), וַהֲבֵאתָהּ אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁלֹּא יִלְחָצֶנָּה בַּמִּלְחָמָה. יְחַבְּרוּ אוֹתָהּ לְמַעְלָה, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה כְּשֶׁתְּבִיאֶנָּה אֶל תּוֹךְ בֵּיתֶךָ, וְהִנֵּה הוּא שׁוֹבֶה אוֹתָהּ בַּמִּלְחָמָה וּמְבִיאָהּ אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל עִירוֹ, וּבוֹעֵל אוֹתָהּ לִשְׁבֹּר אֶת לִבּוֹ הַזּוֹנֶה, וְאַחֲרֵי הַבִּיאָה הָרִאשׁוֹנָה תֵּאָסֵר עָלָיו עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה לָהּ אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת. וְזֶה דֶּרֶךְ הַגְּמָרָא בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים. אֲבָל רָאִיתִי בַּיְּרוּשַׁלְמִי בְּמַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין (עי' ירושלמי מכות ב ו), רַבִּי יוֹחָנָן שָׁלַח לְרַבָּנִין דְּתַמָּן, תְּרֵין מִילִין אַתּוּן אָמְרִין בְּשֵׁם רַב וְלֵית אִנּוּן כֵּן. אַתֶּם אוֹמְרִים בְּשֵׁם רַב, יְפַת תֹּאַר לֹא הֻתְּרָה אֶלָּא בְּעִילָה רִאשׁוֹנָה בִּלְבַד, וַאֲנִי אוֹמֵר לֹא בְּעִילָה רִאשׁוֹנָה וְלֹא שְׁנִיָּה אֶלָּא לְאַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הַלָּלוּ, וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ וּבְעַלְתָּהּ, אַחַר כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ. וְזֶהוּ מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁל מִקְרָא: