רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יז · פסוק יד
וְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ (ספרי ראה סז, סנהדרין כ א) כְּמוֹ וֶאֱמֹר אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, וְהִיא מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁיְּחַיֵּב אוֹתָנוּ לוֹמַר כֵּן אַחַר יְרֻשָּׁה וִישִׁיבָה, כִּלְשׁוֹן (דברים כב ח) וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ וְזוּלָתָם. וְהִזְכִּיר וְאָמַרְתָּ, כִּי מִצְוָה שֶׁיָּבוֹאוּ לִפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט, וְיֹאמְרוּ לָהֶם רְצוֹנֵנוּ שֶׁנָּשִׂים עָלֵינוּ מֶלֶךְ. וּלְפִי דַּעְתִּי עוֹד שֶׁגַּם זֶה מֵרְמִיזוֹתָיו עַל הָעֲתִידוֹת, שֶׁכֵּן הָיָה כְּשֶׁשָּׁאֲלוּ לָהֶם אֶת שָׁאוּל, אָמְרוּ לִשְׁמוּאֵל (שמואל א ח ה): שִׂימָה לָּנוּ מֶלֶךְ לְשָׁפְטֵנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם, וְכֵן כָּתוּב שָׁם (שמואל א ח כ): וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְגוֹ', כִּי מָה טַעַם שֶׁתֹּאמַר הַתּוֹרָה בַּמִּצְוָה כְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי, וְאֵין יִשְׂרָאֵל רְאוּיִים לִלְמֹד מֵהֶם וְלֹא לְקַנֵּא בְּעוֹשֵׂי עַוְלָה. אֲבָל זֶה רֶמֶז לְעִנְיָן שֶׁיִּהְיֶה, וּלְכָךְ בָּאָה הַפָּרָשָׁה בַּלָּשׁוֹן הַבֵּינוֹנִי, כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי כְּבָר.