רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יז · פסוק יא
יָמִין וּשְׂמֹאל, אֲפִלּוּ אִם אוֹמֵר לְךָ עַל יָמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל אוֹ עַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים י"ז:י"א). וְעִנְיָנוֹ אֲפִלּוּ תַּחְשֹׁב בְּלִבְּךָ שֶׁהֵם טוֹעִים, וְהַדָּבָר פָּשׁוּט בְּעֵינֶיךָ כַּאֲשֶׁר אַתָּה יוֹדֵעַ בֵּין יְמִינְךָ לִשְׂמֹאלְךָ, תַּעֲשֶׂה כְּמִצְוָתָם, וְאַל תֹּאמַר אֵיךְ אֹכַל הַחֵלֶב הַגָּמוּר הַזֶּה, אוֹ אֶהֱרֹג הָאִישׁ הַנָּקִי הַזֶּה, אֲבָל תֹּאמַר כָּךְ צִוָּה אוֹתִי הָאָדוֹן הַמְצַוֶּה עַל הַמִּצְוֹת שֶׁאֶעֱשֶׂה בְּכָל מִצְוֹתָיו כְּכָל אֲשֶׁר יוֹרוּנִי הָעוֹמְדִים לְפָנָיו בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר, וְעַל מַשְׁמָעוּת דַּעְתָּם נָתַן לִי הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ יִטְעוּ. וְזֶה כְּעִנְיָן רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עִם ר"ג בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנוֹ (ר"ה כה). וְהַצֹּרֶךְ בַּמִּצְוָה הַזֹּאת גָּדוֹל מְאֹד, כִּי הַתּוֹרָה נִתְּנָה לָנוּ בִּכְתָב, וְיָדוּעַ הוּא שֶׁלֹּא יִשְׁתַּוּוּ הַדֵּעוֹת בְּכָל הַדְּבָרִים הַנּוֹלָדִים, וְהִנֵּה יִרְבּוּ הַמַּחְלוֹקוֹת וְתֵעָשֶׂה הַתּוֹרָה כַּמָּה תּוֹרוֹת, וְחָתַךְ לָנוּ הַכָּתוּב הַדִּין שֶׁנִּשְׁמַע לְבֵית דִּין הַגָּדוֹל הָעוֹמֵד לִפְנֵי הַשֵּׁם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר בְּכָל מָה שֶׁיֹּאמְרוּ לָנוּ בְּפֵרוּשׁ הַתּוֹרָה, בֵּין שֶׁקִּבְּלוּ פֵּרוּשׁוֹ עֵד מִפִּי עֵד וּמֹשֶׁה מִפִּי הַגְּבוּרָה, אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ כֵן לְפִי מַשְׁמָעוּת הַמִּקְרָא אוֹ כַּוָּנָתָהּ, כִּי עַל הַדַּעַת שֶׁלָּהֶם הוּא נוֹתֵן (ס"א לנו) לָהֶם הַתּוֹרָה, אֲפִלּוּ יִהְיֶה בְּעֵינֶיךָ כְּמַחְלִיף הַיָּמִין בַּשְּׂמֹאל, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לְךָ לַחְשֹׁב שֶׁהֵם אוֹמְרִים עַל יָמִין שֶׁהוּא יָמִין, כִּי רוּחַ הַשֵּׁם עַל מְשָׁרְתֵי מִקְדָּשׁוֹ וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ מִן הַטָּעוּת וּמִן הַמִּכְשׁוֹל. וּלְשׁוֹן סִפְרֵי (שופטים קנד) אֲפִלּוּ מַרְאִין בְּעֵינֶיךָ עַל הַיָּמִין שֶׁהוּא שְׂמֹאל וְעַל שְׂמֹאל שֶׁהוּא יָמִין, שְׁמַע לָהֶם: