רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יב · פסוק כב
אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ, הוּא כְּמוֹ שֶׁיְּפָרֵשׁ, הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו, כִּי מִפְּנֵי שֶׁצִּוָּה בַּמִּדְבָּר שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ בָּקָר וְצֹאן רַק בְּזִבְחֵי שְׁלָמִים, וּמֻזְהָר בָּהֶם כִּי הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תֹּאכַל בָּשָׂר מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים אֲשֶׁר לַה' וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה, אָמַר בְּכָאן שֶׁיֹּאכַל בְּכָל אַוַּת נַפְשׁוֹ בְּחֻלִּין, וְשֶׁיֹּאכְלֶנּוּ עִם הַטָּמֵא בִּקְעָרָה אַחַת כַּאֲשֶׁר הֵם אוֹכְלִין בַּמִּדְבָּר הַצְּבִי וְהָאַיָּל שֶׁאֵינוֹ קָרֵב עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְאֵין הַטַּעַם בְּכַצְּבִי וְכָאַיָּל שֶׁיֹּאכַל חֵלֶב הַחֻלִּין כַּאֲשֶׁר יֹאכַל חֵלֶב הַצְּבִי וְהָאַיָּל, כִּי לֹא יַזְכִּיר רַק הָאֵיכוּת, כְּעִנְיָן שֶׁאַתֶּם אוֹכְלִין הַצְּבִי וְהָאַיָּל תֹּאכְלוּ הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבְּחוּ בְּכָל מָקוֹם, וְלֹא אָמַר כָּל אֲשֶׁר יֵאָכֵל בַּצְּבִי וּבָאַיָּל יֵאָכֵל בּוֹ. וּלְכָךְ יְפָרֵשׁ בְּכָל מָקוֹם (דברים ט"ו:כ"ב) הַטָּמֵא וְהַטָּהוֹר יַחְדָּו (יאכלנו) כַּצְּבִי וְכָאַיָּל, וְלֹא אָמַר בְּשׁוּם מָקוֹם יֹאכְלֶנּוּ כַּצְּבִי וְכָאַיָּל בִּלְבַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא גַּם הַחֵלֶב בִּכְלָל. וְטַעַם "אַךְ" אַזְהָרָה, מִפְּנֵי כִּי מִתְּחִלָּה הָיָה אָסוּר לֶאֱכֹל רַק הַשְּׁלָמִים הַשְּׁחוּטִין בַּמִּשְׁכָּן, וְעַתָּה כְּשֶׁהִתִּיר לִשְׁחֹט וְלֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ וּבְכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ יִהְיֶה בַּמַּשְׁמָע שֶׁיֹּאכַל אֲפִלּוּ חֻלִּין וְגַם קָדָשִׁים כַּאֲשֶׁר בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁיַּקְרִיבֵם שָׁם בְּבָמָה, וְעַל כֵּן אָמַר וְהִזְהִיר אַךְ כַּאֲשֶׁר יֵאָכֵל אֶת הַצְּבִי וְאֶת הָאַיָּל כֵּן תֹּאכְלֶנּוּ, שֶׁלֹּא תַּקְרִיב מִמֶּנּוּ לֹא חֵלֶב וְלֹא דָּם, וְלֹא תִּנְהַג בָּהֶם דֶּרֶךְ קָדָשִׁים, וְלֹא תַּזְהִיר מֵהֶם הַטְּמֵאִים כְּלָל. וְהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר (דברים י"ב:ט"ז) רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ, מִפְּנֵי טְעָמִים רַבִּים, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר בְּאִסּוּר הַדָּם (ויקרא יז יא) וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם עַל הַמִּזְבֵּחַ לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם, וְהָיָה בַּמַּשְׁמָע הַזֶּה שֶׁהַדָּם שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר בַּבְּהֵמָה לֹא יֵאָסֵר, עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְאָסְרוֹ בְּבֵאוּר. אֲבָל בַּחֵלֶב לֹא הִזְכִּיר כֵּן בְּאִסּוּרוֹ, וְאֵין כָּל הַקָּרֵב מִן הָאֵמוּרִין אָסוּר וְלֹא כָּל שֶׁאֵינוֹ קָרֵב מֻתָּר, כַּאֲשֶׁר כָּתַבְתִּי בִּמְקוֹמוֹ (שם ג ט). וְעוֹד כִּי כֵּיוָן שֶׁצִּוָּה בְּכָאן שֶׁנִּשְׁחֹט וְהִזְהִיר שֶׁנֹּאכַל בְּאֵיכוּת הַצְּבִי וְהָאַיָּל, הָיָה בַּמַּשְׁמָע שֶׁנְּכַסֶּה הַדָּם כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ בַּצְּבִי וְהָאַיָּל (שם יז יג), וְעַל כָּל פָּנִים הֻצְרַךְ לְהַתִּיר שֶׁנִּשְׁפֹּךְ הַדָּם כַּמַּיִם בְּלֹא כִּסּוּי, וְזֶה טַעַם עַל הָאָרֶץ לֹא בָּאָרֶץ, שֶׁיְּכַסֶּנּוּ בֶּעָפָר. וְכֵיוָן שֶׁהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר הֶתֵּר הַדָּם הִקְדִּים לְבָאֵר אִסּוּרוֹ. וְעוֹד נִתְיָרֵא הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יָדוּנוּ בַּדָּם בַּעֲבוּר כִּי בַּמִּדְבָּר בְּעֵת שֶׁהָיוּ כָּל בְּקָרָם וְצֹאנָם שְׁלָמִים הָיָה הַבָּשָׂר אָסוּר עַד שֶׁיִּזְרֹק הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ, כִּי כֵן הַדִּין בַּקָּרְבָּנוֹת, וְהִנֵּה הַדָּם בָּהֶם מְעַכֵּב אֲכִילַת הַבָּשָׂר, וְצִוָּה מִן הַצְּבִי וְהָאַיָּל בַּעֲבוּר שֶׁאֵינָם קְרֵבִים שֶׁנְּכַסֶּה אֶת דָּמָם בֶּעָפָר, וְכֵן מִן הָעוֹף בַּעֲבוּר שֶׁאֵין הָעוֹף קָרֵב לִשְׁלָמִים, וא"כ הָיָה מְחֻיָּב בְּבָקָר וּבְצֹאן שֶׁל בְּשַׂר תַּאֲוָה שֶׁנְּכַסֶּה אוֹתוֹ אוֹ שֶׁנֹּאכְלֶנּוּ עִם הַבָּשָׂר בִּנְחִירָה וְלֹא יֵרָאֶה עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, כִּי רָאוּי הָיָה שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לְאָכְלוֹ בִּפְנֵי עַצְמוֹ מִמָּה שֶׁיִּשְׁפְּכֶנּוּ עַל הָאָרֶץ, שֶׁלֹּא יִזְבְּחוּ אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. עַל כֵּן אָמַר שֶׁיִּזְבַּח הַבָּקָר וְהַצֹּאן וְלֹא יֹאכַל הַדָּם עִם הַבָּשָׂר בִּנְחִירָה אוֹ בְּאֵבֶר מִן הַחַי, וְיִשְׁפֹּךְ הַדָּם עַל הָאָרֶץ וְלֹא יָחוּשׁ לוֹ, אֲבָל לֹא יֹאכְלֶנּוּ, לֹא בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְלֹא עִם הַבָּשָׂר. וּמִן הַטַּעַם הַזֶּה הֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר כֵּן פַּעַם אַחֶרֶת בִּבְכוֹר בַּעַל מוּם (דברים ט"ו:כ"ג), מִפְּנֵי שֶׁהָיָה הַדָּם מִתְּחִלָּה לַמִּזְבֵּחַ וְהֻצְרַךְ עַתָּה לוֹמַר כְּשֶׁהוּא בַּעַל מוּם שֶׁלֹּא יִנְהֲגוּ קְדֻשָּׁה בְּדָמוֹ וְגַם לֹא הֶתֵּר, אֲבָל יִשְׁפְּכֶנּוּ כַּמַּיִם וְלֹא יֹאכְלֶנּוּ. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי בְּטַעַם הָעִנְיָן הַזֶּה, כִּי מִתְּחִלָּה בִּהְיוֹתָם בְּמִדְבַּר יְלֵל יְשִׁימוֹן וּשְׂעִירִים יְרַקְּדוּ שָׁם וְהָיוּ כֻּלָּם יוֹצְאֵי מִצְרַיִם הָרְגִילִים בָּהֶם, אָסַר לְהַרְאוֹת הַדָּם עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְלִזְבֹּחַ כְּלָל רַק לִפְנֵי מִשְׁכַּן ה', לְהַרְחִיק אוֹתָם מִן הַחֵטְא הַהוּא, אֲבָל בְּבוֹאָם לָאָרֶץ וְהֻצְרַךְ לְהַתִּיר בְּשַׂר תַּאֲוָה מִפְּנֵי רִחוּק הַמָּקוֹם, לֹא חָשַׁשׁ אִם יִשָּׁפֵךְ בְּבֵיתָם דַּם הַבָּקָר וְהַצֹּאן עַל הָאָרֶץ. אֲבָל בְּדַם הַחַיָּה וָעוֹף אֲשֶׁר יָצוּד בַּשָּׂדֶה וּבַיַּעַר, וְהַמִּנְהָג לְשָׁחְטָם שָׁם וְלַהֲבִיאָם שְׁחוּטִין אֶל הַבַּיִת, הִשְׁאִיר הַמִּצְוָה כַּאֲשֶׁר הָיְתָה לְכַסּוֹת דָּמָם בֶּעָפָר, שֶׁלֹּא יַקְרִיבֶנּוּ לַשְּׂעִירִים. וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ (ספרי מב) בְּרַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם וְלֹא תֹּאכְלֶנּוּ לְמַעַן יִיטַב לְךָ (דברים י"ב:כ"ה) מִדְרָשׁ יָפֶה וְנָאוֹת לִלְשׁוֹן הַכָּתוּב, שֶׁהָיוּ לְהוּטִין אַחֲרָיו מְאֹד עַל כֵּן הֻצְרַךְ לְכָל הָאַזְהָרוֹת הָאֵלֶּה. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁהֻצְרַךְ לְהַזְכִּיר אִסּוּרוֹ אע"פ שֶׁלֹּא הִזְכִּיר אִסּוּר הַחֵלֶב. וּבֶאֱמֶת שֶׁדְּבַר רַבּוֹתֵינוּ זֶה מַסְפִּיק לְטַעַם רִבּוּי הָאַזְהָרוֹת שֶׁהַכָּתוּב מַזְהִיר מִמֶּנּוּ, אֲבָל הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם אֵינוֹ מִתְיַשֵּׁב לִי בְּכָל זֶה, כִּי מָה חֹזֶק וְאֹמֶץ יֵשׁ בְּהִזָּהֵר מִן הַדָּם, וְהָרָאוּי שֶׁיֹּאמַר לְחָמְרוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ לְבִלְתִּי אֱכֹל הַדָּם. וּמָצִינוּ לְשׁוֹן חֹזֶק בַּמִּצְוֹת, שֶׁאָמַר הקב"ה לִיהוֹשֻׁעַ (יהושע א ז) רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי, וְכֵן אָמַר יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל (שם כג ו) וַחֲזַקְתֶּם מְאֹד לִשְׁמֹר וְלַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶׁה. וְזֶה בַּמִּצְוֹת כֻּלָּן, וְלִשְׁמֹר יִרְמֹז לְלֹא תַּעֲשֶׂה וְלַעֲשׂוֹת יִרְמֹז לְמִצְוַת עֲשֵׂה. אֲבָל בְּמִצְוָה אַחַת לֹא נִמְצָא כֵן, וּמָה צֹרֶךְ לְחִזּוּק בְּשֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה מִמִּצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אַחַת. אֲבָל נִרְאֶה לִי כִּי הִזְכִּיר בָּהּ חִזּוּק מִפְּנֵי הָעִנְיָן אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ דָּבְקוּ בַּדָּם בְּמִצְרַיִם, כִּי הָיוּ זוֹבְחִים אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ויקרא יז ז) וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם, וּכְתִיב (דברים ל"ב:י"ז) יִזְבְּחוּ לַשֵּׁדִים לֹא אֱלֹהַּ, וְהָיְתָה הָעֲבוֹדָה הַהִיא בַּאֲכִילָה מִן הַדָּם, כִּי הָיוּ מְקַבְּצִים הַדָּם לַשֵּׁדִים וְהֵם אוֹכְלִים עָלָיו וּמִמֶּנּוּ כְּאִלּוּ הֵם קְרוּאִים לַשֵּׁדִים לֶאֱכֹל עַל שֻׁלְחַן הַשֵּׁדִים הָהֵם וּמִתְחַבְּרִים עִמָּהֶם. וּכְבָר הֻזְכַּר זֶה בְּסֵפֶר מוֹרֶה הַנְּבֻכִים (ג מו). וְלֹא שֶׁיִּהְיֶה זֶה עִקַּר טַעַם אִסּוּר הַדָּם, כִּי הַכָּתוּב מְפָרֵשׁ טַעְמוֹ כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ, כַּאֲשֶׁר בְּסֵדֶר אַחֲרֵי מוֹת (ויקרא יז יא), אֲבָל מִזֶּה הָיוּ שְׁטוּפִים בּוֹ וְרוֹדְפִין אַחֲרָיו מְאֹד. וְהִנֵּה הָיוּ מִתְנַבְּאִים בּוֹ וּמַגִּידִים עֲתִידוֹת, וּלְכָךְ בָּא הַכָּתוּב וְהִזְהִיר שֶׁאִם יִשְׁמַע מֵאוֹכְלֵי הַדָּם דָּבָר עָתִיד וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אַל יִפְתֶּה לְבָבוֹ, אֲבָל יַחֲזִיק בְּתֻמָּתוֹ וּבֶאֱמוּנַת ה', וְאַל יֹאכַל מִן הַדָּם בְּשׁוּם עִנְיָן, וְאַל יְכַסֶּה הַמַּעֲשֶׂה הַהוּא, מִדִּבְרֵיהֶם לֹא יִירָא וּמִפְּנֵיהֶם לֹא יֵחַת, כִּי הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים. הִזְהִיר בְּכָאן כָּעִנְיָן הַמֻּזְהָר בִּנְבִיא הַשֶּׁקֶר מִפְּנֵי הַטְעוֹתָיו: