אור ברסלב
רמב"ן על דברים פרק יב › פסוק ו

רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק יב · פסוק ו

פסוק ה

מַעְשְׂרֹתֵיכֶם, מַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֶאֱכֹל לִפְנִים מִן הַמְּחִצָּה. וְאֵת תְּרוּמַת יֶדְכֶם, אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (דברים כ"ו:ד') וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים י"ב:ו') מִדִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ (ספרי יב). וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט יַזְכִּיר הַכָּתוּב הָעוֹלוֹת וְהַזְּבָחִים שֶׁחַיָּב לְאָכְלָן שָׁם בַּמְּחִצָּה לִפְנֵי ה', וְהִזְכִּיר גַּם כֵּן שֶׁיָּבִיא שָׁם הַמַּעֲשֵׂר וְהַתְּרוּמָה, שֶׁיִּתֵּן אוֹתָם לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם מְשָׁרְתֵי הַמִּקְדָּשׁ וְיִשְׂמְחוּ גַּם הֵם עִמָּכֶם וְעִם בָּתֵּיכֶם, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג י) הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר הַשֵּׁם צְבָאוֹת אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי. וְכֵן יָסְדוּ בְּבַיִת שֵׁנִי בַּתְּרוּמָה וּבִתְרוּמַת הַמַּעֲשֵׂר שֶׁיְּבִיאוּם לַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה י לח) וְאֶת רֵאשִׁית עֲרִיסֹתֵינוּ וּתְרוּמֹתֵינוּ וּפְרִי כָל עֵץ תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר נָבִיא לַכֹּהֲנִים אֶל לִשְׁכוֹת בֵּית אֱלֹהֵינוּ, וְנֶאֱמַר (שם פסוק לט) לְבֵית אֱלֹהֵינוּ אֶל הַלְּשָׁכוֹת לְבֵית הָאוֹצָר. וְטַעַם תְּרוּמַת יֶדְכֶם, מִפְּנֵי שֶׁהַתְּרוּמָה לֹא נָתְנָה בָּהּ הַתּוֹרָה שִׁעוּר, אֲבָל הִיא כַּאֲשֶׁר תָּרִים יָדוֹ. וְכֵן מָה שֶׁאָמַר (דברים י"ב:י"ז) לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ, יַזְהִיר עַל הַיִּשְׂרְאֵלִי שֶׁלֹּא יֹאכַל בִּשְׁעָרָיו הַמַּעֲשֵׂר וְהַבְּכוֹרוֹת וְהַנְּדָרִים וְהַתְּרוּמָה, וְחָזַר וְהִפְרִישׁ בֵּינֵיהֶם (דברים י"ב:י"ח) כִּי אִם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ תֹּאכְלֶנּוּ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, הַנֶּאֱכָל לָכֶם, וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ יֹאכַל שָׁם בִּשְׁעָרֶיךָ הָרָאוּי אֵלָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם (במדבר יח לא) וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּכָל מָקוֹם, וִיקַצֵּר הַכָּתוּב בַּדְּבָרִים הַמְפֹרָשִׁים בְּמָקוֹם אַחֵר. וַאֲנִי סוֹבֵר בִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא זֶה כִּי תְּרוּמַת יֶדְכֶם, מָה שֶׁיָּרִים אָדָם לַה' מִכַּסְפּוֹ וּמִזְּהָבוֹ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ קָרְבַּן עוֹלָה אוֹ זֶבַח. וְהִזְכִּיר בַּקָּרְבָּן שְׁלֹשֶׁת מִינִין, הַנְּדָרִים, אֲשֶׁר הֵם הֲרֵי עָלַי קָרְבָּן שׁוֹר אוֹ כֶשֶׂב אוֹ עֵז, וְהַנְּדָבָה, אֲשֶׁר יֹאמַר בְּשׁוֹר וָשֶׂה הֲרֵי זֶה עוֹלָה וְאָבִיא אוֹתָהּ לַמִּקְדָּשׁ, וְהַתְּרוּמָה אֲשֶׁר יָרִים מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ, כֶּסֶף אוֹ זָהָב, אוֹ שֶׁהֵבִיא בְּהֶמְתּוֹ חֻלִּין לָעֲזָרָה וְיֹאמַר לַכֹּהֲנִים הֲרֵי זוֹ מִיָּדִי לַשֵּׁם, וְהוּא מִלְּשׁוֹן כָּל מֵרִים תְּרוּמַת כֶּסֶף וּנְחֹשֶׁת הֵבִיאוּ אֵת תְּרוּמַת ה' (שמות לה כד), וְכֵן כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לַה' (במדבר יח יט), קָרְבָּנוֹת הֵם. וְכָךְ אָמַר בַּשְּׁקָלִים (שמות ל יג), מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְגוֹ' תְּרוּמָה לַה', וְהֵם לַקָּרְבָּנוֹת (מגילה כט), כִּי כָל מַה שֶׁיָּרִים אָדָם לַה' מִכָּל אֲשֶׁר לוֹ בֵּין לְקָרְבָּנוֹת בֵּין לְבֶדֶק הַבַּיִת, כְּעִנְיָן וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה (שם כה ב), בֵּין לַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ה', הַכֹּל יִקָּרֵא תְּרוּמָה, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב בַּמֶּכֶס (במדבר לא כט) וְנָתַתָּ לְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן תְּרוּמַת ה', וְהָיוּ חֻלִּין גְּמוּרִין בְּיָדוֹ. וְכֵן וָאֶשְׁקֳלָה לָהֶם אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכֵּלִים תְּרוּמַת בֵּית אֱלֹהֵינוּ הַהֵרִימוּ הַמֶּלֶךְ וְיֹעֲצָיו (עזרא ח כה). וְלֹא אָמַר הַכָּתוּב תְּרוּמוֹתֵיכֶם, שֶׁלֹּא נִטְעֶה בִּתְרוּמַת הַכֹּהֲנִים, אֲבָל אָמַר תְּרוּמַת יֶדְכֶם, מָה שֶׁתָּרִימוּ בִּרְצוֹנְכֶם מִן הַבָּא בְּיֶדְכֶם. וְהִנֵּה כָּל הַנִּזְכָּרִים בְּכָאן חַיָּבִים בִּמְחִצָּה, כִּי פֵּרוּשׁ מַעְשְׂרֹתֵיכֶם מַעְשַׂר בְּהֵמָה וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַנֶּאֱכָלִים לִפְנֵי הַשֵּׁם, כִּי מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן מַעֲשַׂר הַלְוִיִּם, וּמַעֲשֵׂר עָנִי לָהֶם הוּא:

תוכן העניינים

רמב"ן על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה