רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק כט
וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, כְּתַרְגּוּמוֹ יָת מְבָרְכַיָּא, אֶת הַמְבָרְכִים, עַל הַר גְּרִזִים, כְּלַפֵּי הַר גְּרִיזִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים י"א:כ"ט). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן כְּפִי פְּשׁוּטוֹ, כִּי עֲדַיִן לֹא צִוָּה בַּמְּבָרְכִים. אֶלָּא פֵּרוּשׁוֹ כִּי אֲנִי נוֹתֵן לִפְנֵיכֶם דֶּרֶךְ בְּרָכָה וְדֶרֶךְ קְלָלָה, וְטַעַם לִפְנֵיכֶם שֶׁתְּבָרְרוּ לָכֶם מֵהֶן מָה שֶׁתִּרְצוּ, וְאוֹדִיעַ שֶׁתִּהְיֶה לָכֶם הַבְּרָכָה כַּאֲשֶׁר תַּעֲשׂוּ הַמִּצְוֹת וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תְּקַיְּמוּ אוֹתָן. וְזֶה כַּאֲשֶׁר אָמַר עוֹד (דברים ל':ט"ו), רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב וְאֶת הַמָּוֶת וְאֶת הָרָע וְגוֹ'. וְאַחַר כֵּן אָמַר בְּכָאן שֶׁיִּתְּנוּ הַבְּרָכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הוּא אוֹמֵר לָהֶם עַל הַר גְּרִיזִים וְהַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל, וְהִנֵּה הִיא נְתוּנָה בַּפֶּה, וְכֵן וְנָתַן אֹתָם עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר (ויקרא טז כא), כְּדִבְרֵי ר"א (אבן עזרא על דברים י"א:כ"ט). וְהִנֵּה אָמַר בְּכָאן בְּדֶרֶךְ הָאַזְהָרָה שֶׁיִּתְּנוּ אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים, לְבָרֵךְ אֶת הָעָם אִם יִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת ה', וְהַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל, לֵאמֹר אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמַע אֶל הַמִּצְוֹת וְיָסוּר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה ה', וְהָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְּנוּ כָּל הַשְּׁבָטִים הַבְּרָכָה וְכֻלָּם הַקְּלָלָה, אוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ הַלְוִיִּם הַכֹּל אוֹ אִישׁ אֶחָד מַשְׁמִיעַ לְכֻלָּם, וְאַחֲרֵי כֵן שָׁב לְבָאֵר שָׁם (להלן כז יב-יד) וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ לְבָרֵךְ אֶת הָעָם עַל הַר גְּרִזִים וְאֵלֶּה יַעַמְדוּ עַל הַקְּלָלָה, וְאָמַר וְעָנוּ הַלְוִיִּם, וּפֵרֵשׁ כָּל הָעִנְיָן כִּי בְּכָאן מִפְּנֵי אַזְהָרָתוֹ אֲשֶׁר אָמַר רְאֵה אָנֹכִי נוֹתֵן וְגוֹ', הִזְכִּיר מִקְצַת הַמִּצְוָה וְחָזַר לְבָאֵר אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ. וְיִתָּכֵן שֶׁהָיָה הַר גְּרִיזִים לַדָּרוֹם שֶׁהוּא הַיָּמִין וְהַר עֵיבָל מִצָּפוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיהו א יד) מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה: