רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יא · פסוק כד
כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה מִן הַמִּדְבָּר וְגוֹ', עַל דַּעַת רַבּוֹתֵינוּ הִנֵּה הֵם שְׁתֵּי הַבְטָחוֹת, שֶׁכָּל מָקוֹם אֲשֶׁר יִרְצוּ לִכְבֹּשׁ בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וְאֶרֶץ אַשּׁוּר וְזוּלָתָם יִהְיֶה שֶׁלָּהֶם, וְהַמִּצְוֹת כֻּלָּן נוֹהֲגוֹת בָּהֶם, כִּי הַכֹּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּמִן הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן יִהְיֶה גְּבֻלְכֶם שֶׁאַתֶּם חַיָּבִים לְכָבְשׁוֹ וּלְאַבֵּד מִשָּׁם הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר כָּאן (דברים י"א:כ"ג) וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם, וְלַעֲקֹר ע"ז וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר לְמַעְלָה (ז ה כה), וְהִבְטִיחַ כִּי לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם בֵּין בָּאָרֶץ הַנִּזְכֶּרֶת בֵּין בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף רַגְלְכֶם בּוֹ. וּמִכָּאן יָצָא לְרַבּוֹתֵינוּ (חלה פ"ד מ"ז) הַמַּחְלֹקֶת בְּסוּרְיָא שֶׁקּוֹרִין אוֹתָהּ כִּבּוּשׁ יָחִיד, וְהַטַּעַם כִּי דָּוִד כָּבַשׁ אוֹתָהּ בִּרְצוֹן נַפְשׁוֹ, שֶׁלֹּא שָׁאַל בָּאוּרִים וְתֻמִּים וְלֹא נִמְלַךְ בַּסַּנְהֶדְרִין, כִּי הָיָה חַיָּב לְהוֹרִישׁ כָּל שִׁבְעַת הַגּוֹיִם בַּתְּחִלָּה וְאַחֲרֵי כֵן אִם יִרְצֶה יֵלֵךְ אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת, כַּאֲשֶׁר הִבְטִיחַ הַשֵּׁם בְּכָאן, וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה הַכִּבּוּשׁ הַהוּא כְּמִצְוַת הַתּוֹרָה, אָמְרוּ מִקְצָתָם לָא שְׁמֵהּ כִּבּוּשׁ, וְדִינוֹ בַּמִּצְוֹת כְּדִין חוּצָה לָאָרֶץ, וְכָךְ הִיא שְׁנוּיָה בְסִפְרֵי (עקב כד). וּמִקְצָתָם יֹאמְרוּ בַּתַּלְמוּד (ע"ז כא) דִּשְׁמֵהּ כִּבּוּשׁ, כִּי אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נַעֲשָׂה כַּסֵּדֶר, כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ שָׁם וּכְבָשָׁהּ נִתְקַיֵּם בּוֹ לָכֶם יִהְיֶה, וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא: