אור ברסלב
רמב"ן על דברים פרק טז › פסוק כב

רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק טז · פסוק כב

פסוק כא

וְלֹא תָקִים לְךָ מַצֵּבָה, מַצֶּבֶת אֶבֶן אַחַת לְהַקְרִיב עָלֶיהָ אֲפִלּוּ לַשָּׁמַיִם. אֲשֶׁר שָׂנֵא, מִזְבַּח אֲדָמָה וּמִזְבַּח אֲבָנִים צִוָּה לַעֲשׂוֹת, וְאֶת זוֹ שָׂנֵא, כִּי חוֹק הָיְתָה לַכְּנַעֲנִים, ואע"פ שֶׁהָיְתָה אֲהוּבָה לוֹ בִּימֵי הָאָבוֹת, עַכְשָׁיו שְׂנֵאָהּ מֵאַחַר שֶׁעֲשָׂאוּהָ אֵלּוּ חֹק לע"ז, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על דברים ט"ז:כ"ב). וְאִם כֵּן אָסַר הַכָּתוּב הָאֲשֵׁרָה, וְאָסַר כָּל נוֹטֵעַ בְּהַר הַבַּיִת אע"פ שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם, וְאָסַר הַמַּצֵּבָה לַשָּׁמַיִם, וּשְׁנֵיהֶם מִפְּנֵי חֻקֹּת הַכְּנַעֲנִיִּים. אֲבָל לֹא הֲבִינוֹתִי הַחֹק הַזֶּה, שֶׁהֲרֵי הַכְּנַעֲנִיִּים גַּם בְּמִזְבְּחוֹת גַּם בְּמַצֵּבוֹת הָיוּ נוֹהֲגִים, שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם (דברים י"ב:ג'), כִּי אֶת מִזְבְּחֹתָם תִּתֹּצוּן וְאֶת מַצֵּבֹתָם תְּשַׁבֵּרוּן (שמות לד יג), וְכֵן בְּכָל מָקוֹם. וְאוּלַי נֹאמַר שֶׁהֶחֱזִיקוּ הַכְּנַעֲנִים בְּמַצֵּבוֹת, וְלֹא הָיָה לָהֶם בֵּית ע"ז שֶׁאֵין שָׁם מַצֵּבָה לְהַקְטִיר עָלֶיהָ וְלָצוּק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בַּבַּעַל (מלכים ב י כו), וַיֹּצִאוּ אֶת מַצְּבוֹת בֵּית הַבַּעַל, אֲבָל הַמִּזְבְּחוֹת הָיוּ בְּמִקְצָתָן לְהַקְרִיב גַּם בָּהֶם. וְהַנִּרְאֶה בְּעֵינַי כִּי הָיוּ הַכְּנַעֲנִים הַשְּׁטוּפִים בע"ז עוֹשִׂים בְּכָל בָּתֵּי אֱלֹהֵיהֶם מִזְבֵּחַ לְהַקְרִיב עָלָיו הַקָּרְבָּנוֹת, וְאֶבֶן גְּדוֹלָה מֻצֶּבֶת עַל פֶּתַח הַבַּיִת לַעֲמֹד עָלֶיהָ הַכּוּמָרִים, וְאִילָן נָטוּעַ חוּצָה לָהּ לְאַשֵּׁר דֶּרֶךְ הַבָּאִים שָׁם, וְגַם הַיּוֹם הַנּוֹצְרִים עוֹשִׂים כֵּן. וְהִנֵּה הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד שָׂנֵא וּמָאַס כָּל מַעֲשֵׂיהֶם, וְאָסַר הַמַּצֵּבָה וְהָאֲשֵׁרָה, וְלֹא הִשְׁאִיר רַק הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא צֹרֶךְ הַקָּרְבָּנוֹת אֲשֶׁר הוּא יִתְבָּרַךְ צִוָּה בָּהֶם וְהָיוּ נַחַת רוּחַ לְפָנָיו שֶׁאָמַר וְנַעֲשָׂה רְצוֹנוֹ מֵאָז קֹדֶם הֱיוֹת ע"ז בָּעוֹלָם:

וְטַעַם אֲשֶׁר שָׂנֵא, בֵּאוּר כִּי הַשֵּׁם צִוָּה (שמות כ כד כה) מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, וּבֵאֵר מֹשֶׁה כִּי בְּאֵלֶּה יַחְפֹּץ, לְהוֹצִיא הַמַּצֵּבָה כִּי שְׂנֵאָהּ, כִּי כָל מַעֲשֵׂיהֶם שְׂנוּאִין לְפָנָיו, וְצִוָּה אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יַעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם. אֲבָל בִּימֵי יַעֲקֹב לֹא נֶאֱמַר עֲדַיִן וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ (ויקרא יח ג), וּלְכָךְ הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַצֵּבָה לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּמִנְהַג הָעוֹבְדִים. וְהִנֵּה זוֹ מִצְוָה מְבֹאֶרֶת מִן וְאִם מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִּי, אֲבָל מָה שֶׁאָמַר בַּתּוֹרָה (שם כו א) וּפֶסֶל וּמַצֵּבָה לֹא תָקִימוּ לָכֶם, הֵם פֶּסֶל וּמַצֵּבָה לְהוֹשִׁיב הַפֶּסֶל עַל הַמַּצֵּבָה לע"ז, כִּי שָׁם בְּעִנְיַן ע"ז דִּבֵּר הַכָּתוּב, אֲבָל יֹאמַר (שם) וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם לְהִשְׁתַּחֲוֹת עָלֶיהָ, אֲפִילּוּ לַשָּׁמַיִם, מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִרְאֶה כְּעוֹבֵד לַשְּׂכִיּוֹת הָהֵם, כְּטַעַם הָאֲשֵׁרָה שֶׁהִיא מֵחֻקּוֹת הָעַמִּים. וְדַע כִּי מִזְבֵּחַ הוּא בִּנְיַן אֲבָנִים גָּבוֹהַּ, וְלוֹ קְרָנוֹת אַרְבַּע, וְלוֹ יְסוֹד סוֹבֵב, יַעֲלוּ עַל יְסוֹדוֹ וּמַקְרִיבִים בֵּין קַרְנוֹתָיו. וְהַמַּצֵּבָה אֶבֶן אַחַת גְּדוֹלָה, יְרִימוּהָ לְהַקְטִיר אוֹ לְהַקְרִיב עָלֶיהָ, אוֹ לִהְיוֹת הַכּוּמָרִים עוֹמְדִים עָלֶיהָ. וְהַבָּמָה, כְּעִנְיַן הַר, וְעוֹשִׂים אוֹתָהּ מֵעָפָר מְקֻבָּץ, וְעָלֶיהָ מִזְבֵּחַ בָּנוּי לְהַקְרִיב בּוֹ, כִּי כָל דָּבָר רָם וְגָבוֹהַּ יִקְרְאוּ כֵן, אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב (ישעיהו יד יד), עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ (דברים לב יג), גַּם גַּב הָאָדָם יִקָּרֵא בָּמָה, עַל בָּמוֹתֵימוֹ תִּדְרֹךְ (שם לג כט), וְכֵן אָמַר הַכָּתוּב (מלכים א ג ד) וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא:

תוכן העניינים

רמב"ן על דברים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה