רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק טז · פסוק כא
לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, כָּל אִילָן הַנָּטוּעַ עַל פִּתְחֵי בֵּית אֱלֹהִים יִקָּרֵא אֲשֵׁרָה, אוּלַי בַּעֲבוּר שֶׁהוּא שָׂם דֶּרֶךְ מַרְאֶה אוֹתוֹ לָעָם יִקְרָא כֵן, מִלְּשׁוֹן תָּמֹךְ אֲשׁוּרַי בְּמַעְגְּלוֹתֶיךָ (תהלים יז ה). יַזְהִיר הַכָּתוּב שֶׁלֹּא יִטַּע אִילָן אֵצֶל מִזְבַּח ה' לְנוֹי, וְיַחְשֹׁב שֶׁהוּא כָּבוֹד וְהָדָר לְמִזְבַּח הַשֵּׁם, וְאָסַר אוֹתוֹ בַּעֲבוּר שֶׁהוּא מִנְהַג עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לָטַעַת אִילָנוֹת בְּפִתְחֵי בָּתֵּי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלָּהֶם, וּכְעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים ו כה) וְהָרַסְתָּ אֶת מִזְבַּח הַבַּעַל וְגוֹ' וְאֶת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר עָלָיו תִּכְרֹת. וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על דברים ט"ז:כ"א) לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, לְחַיְּבוֹ עָלֶיהָ מִשְּׁעַת נְטִיעָתָהּ, וַאֲפִלּוּ לֹא עֲבָדָהּ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה עַל נְטִיעָתָהּ, וְלֹא תִּטַּע כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ, אַזְהָרָה לַנּוֹטֵעַ וְלַבּוֹנֶה בְּהַר הַבַּיִת. וְאִם כֵּן יֹאמַר לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה וְכָל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה', אֲבָל הַבּוֹנֶה בְּהַר הַבַּיִת אַסְמַכְתָּא מִדִּבְרֵיהֶם, כִּי הַכָּתוּב לֹא אָסַר אֶלָּא הַנְּטִיעָה, לֹא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה וְלֹא תִטַּע לְךָ כָּל עֵץ אֵצֶל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֶיךָ: