רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק טז · פסוק ד
וְטַעַם אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁלֹּא יָלִין לַבֹּקֶר מִן הַבָּשָׂר שֶׁעָשִׂיתָ אוֹתוֹ זֶבַח בְּעֶרֶב יוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּשִׁבְעַת הַיָּמִים הַנִּזְכָּרִים, וְהוּא הַלַּיְלָה, כְּמוֹ שֶׁהִזְכִּיר (דברים ט"ז:א') הוֹצִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה, כִּי לֹא הִזְכִּיר בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר וּשְׁחִיטַת הַפֶּסַח כְּלָל, אֲבָל הִזְכִּיר עֲשִׂיַּת הַפֶּסַח בַּלַּיְלָה, כְּלוֹמַר אֲכִילָתוֹ וַאֲכִילַת הַמַּצָּה עָלָיו. וְהַטַּעַם כִּי זְבִיחַת הַפֶּסַח וְהַקְרָבָתוֹ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר הִיא מִצְוַת הַקָּרְבָּנוֹת, וְהִזְכִּיר אוֹתָהּ בְּתוֹרַת הַקָּרְבָּנוֹת (ויקרא כג ה), וְלֹא הֶחְזִירָהּ כָּאן כַּאֲשֶׁר לֹא הֶחְזִיר מִצְוֹת שְׁאָר הַקָּרְבָּנוֹת, וְגַם בִּשְׁלֹשֶׁת הָרְגָלִים לֹא הִזְכִּיר כָּאן שֶׁנַּקְרִיב בָּהֶם אִשֶּׁה, אֲבָל עַל אֲכִילַת הַפֶּסַח וְהַמַּצָּה הִזְכִּיר כָּאן לְיִשְׂרָאֵל וְכֵן שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ (דברים ט"ז:ו'), שָׁם תַּעֲשֶׂה זֶבַח הַפֶּסַח בָּעֶרֶב בִּשְׁקֹעַ הַחַמָּה, כִּי בַּלַּיְלָה יֵאָכֵל. וְאָמַר לְבָאֵר זֶה (דברים ט"ז:ז'), וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' וּפָנִיתָ בַבֹּקֶר, וּכְבָר פֵּרַשְׁתִּי זֶה בְּפָרָשַׁת הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים (שמות יב ו). וְיִתָּכֵן עוֹד שֶׁנְּפָרֵשׁ וְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר, מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר זָבַחְתָּ בָּעֶרֶב, וְהוּא הָעֶרֶב הַקּוֹדֵם לַבֹּקֶר, שֶׁהוּא בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר. וְאָמַר שָׁם תִּזְבַּח אֶת הַפֶּסַח בָּעָרֶב כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרָיִם וּבִשַּׁלְתָּ וְאָכַלְתָּ אוֹתוֹ, וְהִזְכִּיר סְתָם וּבִשַּׁלְתָּ, כִּי כְּבָר פֵּרֵשׁ שָׁם (שם שם ח ט) צְלִי אֵשׁ וְלֹא בָּשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם, אִם כֵּן וּבִשַּׁלְתָּ בָּאֵשׁ כַּמִּשְׁפָּט: