רמב"ן על דברים· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק ז
וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, גַּם אֵלֶּה מִצְוֹת מְבֹאָרוֹת נִרְמְזוּ כְּבָר, כִּי מֵאַחַר שֶׁצִּוָּה בַּמִּצְוֹת חֻקַּת עוֹלָם לְדוֹרוֹתֵיכֶם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִיא לְעוֹלָם (שמות לא יז), זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ (בראשית יז י), הִנֵּה אֲנַחְנוּ מְצֻוִּים שֶׁיֵּדְעוּ בָּנֵינוּ הַמִּצְוֹת, וְאֵיךְ יֵדְעוּ אוֹתָם אִם לֹא נְלַמְּדֵם. וְכֵן וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כְּבָר נֶאֱמַר (שמות יג ט), וּבֵאֵר בְּכָאן וּקְשַׁרְתָּם, שֶׁיִּהְיוּ מֻנָּחִים בִּקְשִׁירָה, וְיִרְמֹז גַּם כֵּן לְקֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁקִּבְּלוּ רַבּוֹתֵינוּ הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי (מנחות לה). וְהוֹסִיף בְּכָאן מִצְוַת הַמְּזוּזָה, וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ, שֶׁלֹּא נִזְכְּרָה, וְאוּלַי גַּם זוֹ מְבֹאֶרֶת נִרְמְזָה שָׁם בְּמִצְוַת וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ. וְטַעַם וּבִשְׁעָרֶיךָ, וּבִמְזוּזוֹת שְׁאָר שְׁעָרֶיךָ, כְּגוֹן שַׁעֲרֵי הֶעָרִים וְהַמְּדִינוֹת, כְּמוֹ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ (דברים ט"ו:ז'):