אור ברסלב
רמב"ן על בראשית פרק מב › פסוק לד

רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק מב · פסוק לד

פסוק כז

וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ שִׁנּוּ לוֹ בַּדָּבָר מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם, כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמַע אֲלֵיהֶם לְשַׁלֵּחַ אִתָּם בִּנְיָמִין, כִּי בִּרְצוֹנָם מִיָּד הָיוּ חוֹזְרִים, לוּלֵי שֶׁאָמַר "לֹא יֵלֵךְ בְּנִי עִמָּכֶם", וְכֵן אָמְרוּ לוֹ "אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי", וְלֹא הִגִּידוּ לוֹ מַאֲסָרָם וְלֹא מַאֲסַר שִׁמְעוֹן. וְיִתָּכֵן שֶׁאָמַר לָהֶם יוֹסֵף "וְאֶת הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ" וְלֹא סִפְּרוֹ הַכָּתוּב, וְטַעְמוֹ שֶׁתָּבִיאוּ סְחוֹרָה כִּרְצוֹנְכֶם לִקְנוֹת הַתְּבוּאָה, וְלֹא אֶקַּח מֶכֶס סְחוֹרַתְכֶם, כִּי אֵיטִיב לָכֶם תַּחַת בָּשְׁתְּכֶם. וְכֵן "שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ" (בראשית מ"ג:ז') הִתְנַצְּלוּת לַאֲבִיהֶם, אוֹ כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ", אָמַר לָהֶם, לֹא כִּי בֶּאֱמֶת עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת, וְהַגִּידוּ לִי אִם אֲבִיכֶם חַי וְאִם יֵשׁ לָכֶם עוֹד אָח, כִּי אֶחְקֹר עֲלֵיכֶם וְאֵדַע מָה אַתֶּם. וְאָז עָנוּ, שְׁנֵים עָשָׂר אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד וְהוּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן הַיּוֹם, כִּי עוֹדֶנּוּ חַי, וְהַקָּטָן עִמּוֹ וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ. וְהוּא מָה שֶׁאָמַר יְהוּדָה (בראשית מ"ד:י"ט) "אֲדֹנִי שָׁאַל אֶת עֲבָדָיו לֵאמֹר הֲיֵשׁ לָכֶם אָב אוֹ אָח", וְכֵן בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים יְקַצֵּר בַּמַּעֲשֶׂה אוֹ בַּסִּפּוּר, כַּאֲשֶׁר הִזְכַּרְתִּי (לעיל כד כב לא ז). וְרַשִׁ"י כָּתַב (רש"י על בראשית מ"ב:ל"ד) "תִּסְחָרוּ" – תְּסַבְּבוּ, וְכָל לְשׁוֹן סְחוֹרָה וְסוֹחֲרִים עַל שֵׁם שֶׁמְּסַבְּבִים אַחַר פְּרַקְמַטְיָא. נִרְאֶה שֶׁרָצָה הָרַב לְהִזָּהֵר מִזֶּה שֶׁלֹּא אָמְרוּ אֶלָּא שֶׁיִּהְיוּ רַשָּׁאִים לִסְבֹּב הָאָרֶץ וְלִשְׁבֹּר בָּר כִּרְצוֹנָם תָּמִיד, וְלֹא פֵּרֵשׁ כֵּן (בראשית ל"ד:י') "שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ", "וְיִסְחֲרוּ אוֹתָהּ" (שם פסוק כא):

תוכן העניינים

רמב"ן על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה