רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מב · פסוק כז
וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת שַׂקּוֹ אֶחָד מֵהֶם פָּתַח אֶת שַׂקּוֹ בַּמָּלוֹן לָתֵת מִמֶּנּוּ מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ, וְהָאֲחֵרִים לֹא פָּתְחוּ אֶת שַׂקֵּיהֶם עַד הֱיוֹתָם עִם אֲבִיהֶם, כַּאֲשֶׁר אָמַר "וַיְהִי הֵם מְרִיקִים", כִּי אוּלַי הָיוּ הָאֲחֵרִים לוֹקְחִים לַחֲמוֹרֵיהֶם תֶּבֶן, כִּי לֹא יֹאכְלוּ כָּל מַשָּׂאָם בַּדֶּרֶךְ, וְזֶה הָאֶחָד לֹא הָיָה חֲמוֹרוֹ חָזָק וְהֻצְרַךְ לְמִסְפּוֹא, וּמָצָא כַּסְפּוֹ בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ. וְכָתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"ב:כ"ז) כִּי אַמְתַּחַת הוּא הַשַּׂק. וְאוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית מ"ב:כ"ז) תִּרְגֵּם "טוּעְנָא", וְהַנִּרְאֶה מִדַּעְתּוֹ שֶׁהָיוּ לְכָל אֶחָד שַׂק גָּדוֹל וְשַׂקִּים קְטַנִּים לְהַשְׁווֹת מַשָּׂאָם, וּכְלַל הַמַּשָּׂא יִקָּרֵא אַמְתַּחַת, וְהִנֵּה אֵרַע לְאֶחָד שֶׁמָּצָא כַּסְפּוֹ בְּפִי אוֹתוֹ הַשַּׂק שֶׁפָּתַח, וְלֹא קָרָה לַאֲחֵרִים כֵּן עַד הֱיוֹתָם מְרִיקִים אֶת כֻּלָּם. וְהַקָּרוֹב אֵלַי כִּי אַמְתַּחַת שַׂק גָּדוֹל יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי צְדָדִים, הַנִּקְרָא בִּלְשׁוֹן תַּלְמוּד (כתובות קי) "מַטְרָאתָא", וּבְפִי אֶחָד מִן הַצְּדָדִין הוּשַׁם הַכֶּסֶף לְכֻלָּם, וְאֵרַע לְאֶחָד שֶׁפָּתַח הַצַּד הַהוּא שֶׁהָיָה בּוֹ הַכֶּסֶף וְלֹא לַאֲחֵרִים, וְנִקְרָא אַמְתַּחַת בַּעֲבוּר שֶׁיִּמָּתַח לַצְּדָדִין: