רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק מא · פסוק יב
אִישׁ כַּחֲלוֹמוֹ לְפִי הַחֲלוֹם וְקָרוֹב לְעִנְיָנוֹ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"א:י"ב). וְיוֹתֵר נָכוֹן שֶׁיֹּאמַר כִּי לְכָל אֶחָד מִמֶּנּוּ פָּתַר כַּאֲשֶׁר הָיָה אֲמִתַּת חֲלוֹמוֹ הֶעָתִיד לָבֹא לוֹ, כִּי כַּאֲשֶׁר פָּתַר כֵּן הָיָה לָנוּ, וְכֵן (בראשית מ"ט:כ"ח) "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם", כַּבְּרָכָה הַבָּאָה אֵלָיו. וְעַל דַּעְתִּי אֵין צֹרֶךְ, אֲבָל אָמַר אִישׁ אֶת חֲלוֹמוֹ פָּתַר לָנוּ וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לְכָל אֶחָד כֵּן בָּא וְהִגִּיעַ אֵלֵינוּ, הִגִּיד כִּי הָיוּ חֲלוֹמוֹת שׁוֹנִים וְלָהֶם פִּתְרוֹנִים שׁוֹנִים כַּאֲשֶׁר יְפָרֵשׁ, שֶׁלֹּא יַחְשֹׁב שֶׁחֲלוֹם אֶחָד חָלְמוּ שְׁנֵיהֶם וּפִתְרוֹן אֶחָד לָהֶם. וְכֵן לְדַעְתִּי אִישׁ כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ, שֶׁלֹּא בֵּרַךְ אוֹתָם בְּרָכָה שָׁוֶה לְכֻלָּם אֶלָּא בְּרָכָה מְיֻחֶדֶת לְכָל אֶחָד כַּאֲשֶׁר פֵּרֵשׁ וְאָמַר לוֹ: