רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לט · פסוק יד
וְטַעַם רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ עִבְרִי כִּי הָעִבְרִים שְׂנוּאֵי הַמִּצְרִים הֵמָּה, וְלֹא יוּכְלוּ לֶאֱכֹל אִתָּם לֶחֶם כִּי תוֹעֵבָה הִיא לָהֶם (בראשית מ"ג:ל"ב), וְלֹא יִקְנוּ מֵהֶם רַק לְכוֹרְמִים וּלְיוֹגְבִים, וְלֹא יָבֹאוּ בְּבֵיתָם. וְלָכֵן אָמְרָה הִנֵּה עָשָׂה עִמָּנוּ רָעָה לְהָבִיא בְּבֵיתֵנוּ עִבְרִי וַעֲשָׂאוֹ פָּקִיד וְנָגִיד, וְרָאוּי לוֹ שֶׁיְּצַחֵק בָּנוּ, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כט כא) "מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ" וְגוֹ', וְזֶה טַעַם "אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ", כִּי הֲבָאָתוֹ בְּבֵיתָם הָיְתָה קָשָׁה בְּעֵינֵיהֶם. וְאָמְרָה "הֵבִיא לָנוּ" עַל בַּעְלָהּ, לֹא הִזְכִּירַתּוּ לִכְבוֹדוֹ, אוֹ בְּדֶרֶךְ מוּסָר לַנָּשִׁים, אוֹ בַּעֲבוּר שֶׁהַמֵּבִיא יָדוּעַ. וְכֵן בְּסֵפֶר אִיּוֹב בִּמְקוֹמוֹת רַבִּים יְדַבֵּר עַל הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד בִּסְתָם, בַּעֲבוּר דַּעְתָּם שֶׁעָלָיו יְדַבְּרוּ. וְכֵן "וַיֹּאמֶר אֶל אַבְנֵר מַדּוּעַ בָּאתָ אֶל פִּילֶגֶשׁ אָבִי" (שמואל ב ג ז), לֹא יַזְכִּיר הָאוֹמֵר וְלֹא דִּבֵּר בּוֹ כְּלָל בַּעֲבוּר הֱיוֹתוֹ יָדוּעַ שֶׁהוּא אִישׁ בֹּשֶׁת: