רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק לט · פסוק יב
וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ לִכְבוֹד גְּבִרְתּוֹ לֹא רָצָה לְהוֹצִיאוֹ מִיָּדָהּ בְּכֹחוֹ הַגָּדוֹל מִמֶּנָּה, וְהֵסִיר אוֹתוֹ מֵעָלָיו כִּי הָיָה בֶּגֶד שֶׁיִּתְעַטֵּף בּוֹ כִּמְעִיל וְצָנִיף, וְהִיא בִּרְאוֹתָהּ כִּי הִנִּיחַ בִּגְדּוֹ בְּיָדָהּ פָּחֲדָה פֶּן יְגַלֶּה עָלֶיהָ לִבְנֵי הַבַּיִת אוֹ לַאֲדֹנָיו, וְהִקְדִּימַתּוּ אֲלֵיהֶם לֵאמֹר כִּי הִפְשִׁיט בִּגְדוֹ לִשְׁכַּב עִמָּהּ, וּבִרְאוֹתוֹ כִּי הֲרִימוֹתִי קוֹלִי נִבְהַל לִבְרֹחַ. וְזֶה טַעַם "וַיְהִי כִּרְאוֹתָהּ כִּי עָזַב בִּגְדוֹ", וְלָכֵן לֹא הִגִּידָה הִיא וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדִי, רַק אָמְרָה לְאַנְשֵׁי בֵּיתָהּ וּלְבַעְלָהּ "וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי":