רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כז · פסוק כח
מִטַּל הַשָּׁמַיִם אֵין הַבְּרָכָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם, כִּי הַטַּל יֵרֵד בְּכָל מָקוֹם, וְאִלּוּ אָמַר שֶׁיִּתֵּן רִבּוּי טַל אוֹ שֶׁיֵּרֵד בְּעִתּוֹ, כְּעִנְיָן "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם" (ויקרא כו ד), הָיְתָה בְּרָכָה, אֲבָל פֵּרוּשׁוֹ כִּי הִזְכִּיר בּוֹ בִּרְכַּת ה' כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה', וְהַטַּעַם אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ ה' לִבְנִי, כִּי הַשֵּׁם בֵּרַךְ אוֹתוֹ בַּשָּׂדֶה, לוֹמַר שֶׁיַּצְלִיחֶנּוּ שָׁם בְּצֵידוֹ וְלֹא יָמוּת וְלֹא תְּבוֹאֵהוּ בּוֹ רָעָה. וְאָמַר וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וְהַבְּרָכָה תּוֹסֶפֶת וְרִבּוּי, אוֹ שֶׁיִּהְיֶה "וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" בְּתוֹסֶפֶת הַוָּא"ו, וְשִׁעוּרוֹ וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ רֹב דָּגָן וְתִירוֹשׁ. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי מַתַּת הָאֱלֹהִים תָּמִיד הוּא וְאֵין לוֹ הֶפְסֵק לְעוֹלָם, וְלָכֵן אָמַר וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים כָּל יָמֶיךָ עַל אַדְמָתֶךָ מִטַּל הַשָּׁמַיִם, וְיִתֵּן לְךָ מִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, כְּלוֹמַר הַשְּׁמֵנָה בְּכָל הָאֲרָצוֹת, כְּעִנְיָן שֶׁכָּתוּב (יחזקאל כ ו) "צְבִי הִיא לְכָל הָאֲרָצוֹת". וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית כ"ז:כ"ח) כִּי מֵ"ם מִטַּל מוֹשֵׁךְ עַצְמוֹ וְאַחֵר עִמּוֹ, וּמִמִּשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, וּלְעֵשָׂו לֹא נִתְּנוּ בְּמַתַּת אֱלֹהִים וְלֹא בְּרִבּוּי, אֲבָל אָמַר גַּם לְךָ אָצַלְתִּי אַחֲרָיו, וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וּמִטַּל הַשָּׁמַיִם יִהְיֶה מוֹשָׁבֶיךָ, בְּעוֹד אֲשֶׁר תֵּשֵׁב שָׁם, יִרְמֹז כִּי יִכְלֶה וְיֹאבַד אַךְ בְּעוֹדוֹ יִהְיֶה חֶלְקוֹ טוֹב: