רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כד · פסוק יז
וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ד:י"ז) לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁעָלוּ הַמַּיִם לִקְרָאתָהּ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ס':ה') "וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל", כָּל הַנָּשִׁים יוֹרְדוֹת וּמְמַלְּאוֹת מִן הָעַיִן, וְזוֹ כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָהּ הַמַּיִם מִיָּד עָלוּ, אָמַר לָהּ הקב"ה, אַתְּ סִימַן בְּרָכָה לְבָנַיִךְ. נִרְאֶה שֶׁדִּקְדְּקוּ כֵן מִלְּשׁוֹן "וַתְּמַלֵּא כַדָּהּ וַתָּעַל", שֶׁלֹּא אָמַר "וַתִּשְׁאַב וַתְּמַלֵּא" וְנַעֲשָׂה לָהּ הַנֵּס בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, כִּי אַחֲרֵי כֵן כָּתוּב "וַתִּשְׁאַב", וְהָעֶבֶד כְּשֶׁסִּפֵּר לָהֶם אָמַר (בראשית כ"ד:מ"ה) "וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב", אוּלַי לֹא יַאֲמִינוּ: