רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כג · פסוק ט
וְטַעַם וְיִתֵּן לִי וְיִתְּנֶנָּה לִי שֶׁאֶחְשֹׁב אוֹתָהּ כְּמַתָּנָה אִם בְּכֶסֶף מָלֵא אֶקָּחֶנָּה מִמֶּנּוּ, וְעַל כֵּן לֹא הִזְכִּיר לְשׁוֹן מְכִירָה, וְכֵן "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי" (דברים ב כח), שֶׁהַמַּיִם הַנִּתָּנִים בְּמַתָּנָה אֶתֵּן בָּהֶם כֶּסֶף. אוֹ שֶׁהוּא דֶּרֶךְ הַלָּשׁוֹן לְהַזְכִּיר כֵּן בִּמְכִירוֹת:
מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית כ"ג:ט') בַּיִת וַעֲלִיָּה עַל גַּבָּיו. דָּבָר אַחֵר שֶׁכְּפוּלָה בְּזוּגוֹת (עירובין נג). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי הַכָּתוּב אָמַר "שְׂדֵה עֶפְרוֹן אֲשֶׁר בַּמַּכְפֵּלָה" (בראשית כ"ג:י"ז), וְהִנֵּה הוּא שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר בּוֹ הַשָּׂדֶה, וְאֵין צֹרֶךְ לְבַקֵּשׁ טַעַם לְשֵׁם הַמְּקוֹמוֹת. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה נ"ח:ח') אָמְרוּ שֶׁכָּפַל הקב"ה קוֹמָתוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וּקְבָרוֹ בְּתוֹכָהּ. וְעַל דַּעְתָּם הָיָה כָּל הַמָּקוֹם הַהוּא נִקְרָא כֵן מֵעוֹלָם, וְהֵם לֹא יָדְעוּ טַעְמוֹ, כִּי עֶפְרוֹן בִּדְמֵי הַשָּׂדֶה מָכַר לוֹ הַכֹּל עַל דַּעְתּוֹ שֶׁאֵין שָׁם קֶבֶר. וְהִנֵּה אַבְרָהָם לֹא הָיָה מְבַקֵּשׁ רַק לִמְכֹּר לוֹ הַמְּעָרָה, כִּי הִיא בִּקְצֵה הַשָּׂדֶה, וְיִשָּׁאֵר הַשָּׂדֶה לְעֶפְרוֹן, וְהוּא אָמַר לוֹ דֶּרֶךְ מוּסָר אוֹ מִרְמָה שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ, כִּי לֹא יִתָּכֵן לְאָדָם נִכְבָּד כָּמוֹהוּ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ הַמְּעָרָה לַאֲחֻזַּת קֶבֶר וְהַשָּׂדֶה יִהְיֶה לְאַחֵר, וְאַבְרָהָם שָׂמַח בְּכָךְ וְקָנָה הַכֹּל בַּדָּמִים שֶׁהִזְכִּיר לוֹ: