רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק כג · פסוק ח
אִם יֵשׁ אֶת נַפְשְׁכֶם לִקְבֹּר אֶת מֵתִי מִלְּפָנַי טַעְמוֹ אֲנִי לֹא אֶקְבֹּר מֵתִי בְּקֶבֶר אַחֵר, אֲבָל אִם רְצוֹנְכֶם שֶׁאֶקְבֹּר מֵתִי פִּגְעוּ לִי בְּעֶפְרוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ מְעָרָה בִּקְצֵה שָׂדֵהוּ, וְאֵינֶנָּה לוֹ בֵּית קִבְרוֹת אֲבוֹתָיו כִּי לְשָׂדֶה הִיא לָהֶם. וְטַעַם "מִלְּפָנַי", כִּי אִם לֹא תַעֲשׂוּ כֵן אֶקְבְּרֶנּוּ בְּאָרוֹן. אוֹ יִהְיֶה טַעְמוֹ מֵתִי אֲשֶׁר הוּא לְפָנַי וַאֲנִי צָרִיךְ לְמַהֵר לְקָבְרוֹ. וְטַעַם "וּפִגְעוּ לִי", כִּי הָיָה עֶפְרוֹן עָשִׁיר וְנִכְבָּד, כַּאֲשֶׁר אָמַר "בֵּינֵי וּבֵינְךָ מַה הִיא", וְלֹא יִהְיֶה לוֹ לְכָבוֹד לִמְכֹּר נַחֲלַת אֲבוֹתָיו, כְּעִנְיַן נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי (עיין מלכים א כ"א:ו'), עַל כֵּן לֹא הָלַךְ אַבְרָהָם אֵלָיו לְהַרְבּוֹת לוֹ מְחִיר הַשָּׂדֶה, וּבִקֵּשׁ מֵאַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁיִּפְגְּעוּ בַּעֲבוּרוֹ דֶּרֶךְ כָּבוֹד: