רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יט · פסוק ג
וַיִּפְצַר בָּם מְאֹד הָיָה לְלוֹט זְכוּת בְּהַפְצִירוֹ בָּהֶם, וְהָיָה לוֹ חֵפֶץ טוֹב בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים, וְהָיוּ מְמָאֲנִים כְּדֵי לְזַכּוֹתוֹ, וְלָכֵן שָׁמְעוּ לוֹ בַּסּוֹף, כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיוּ רוֹצִים לָבֹא לְבֵיתוֹ, כִּי אֵינוֹ צַדִּיק תָּמִים. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (ב"מ פז), מְסָרְבִין לְקָטָן וְאֵין מְסָרְבִין לְגָדוֹל, וְאִם כֵּן יִהְיֶה כְּדֶרֶךְ מוּסַר בְּנֵי אָדָם: