רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יט · פסוק ב
הִנֶּה נָּא אֲדֹנַי לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ט:ב'), הִנֵּה נָא אַתֶּם אֲדוֹנִים לִי אַחַר שֶׁעֲבַרְתֶּם עָלַי. וְהַנָּכוֹן שֶׁהוּא לְשׁוֹן תְּחִנָּה, אֲדֹנַי הִנֵּה נָא בֵּית עַבְדְּכֶם, סוּרוּ נָא אֵלַי. וּמִלַּת "סוּרוּ" כְּמוֹ "סוּרָה שְׁבָה פֹה" (רות ד א), "סוּרָה אֲדֹנִי סוּרָה אֵלַי אַל תִּירָא" (שופטים ד יח):
וְטַעַם וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם לְהַגִּיד לָהֶם שֶׁלֹּא יִתְעַכְּבוּ בָּעִיר אַחַר הַבֹּקֶר, כִּי יָדַע בְּעִנְיַן אַנְשֵׁי הָעִיר וְרִשְׁעָם, אֲבָל הָיָה חוֹשֵׁב כִּי בְּאוֹר הַבֹּקֶר יַעֲשׂוּהָ. אוֹ שֶׁרָאָה אוֹתָם כְּהוֹלְכֵי אֳרָחוֹת, לֹא יִתְעַכְּבוּ בָּעִיר, וְאָמַר וְהִשְׁכַּמְתֶּם וַהֲלַכְתֶּם לְדַרְכְּכֶם אִם תִּרְצוּ: