רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק ז
וְטַעַם וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם לְהַגִּיד רֹב חִשְׁקוֹ בִּנְדִיבוּת, כִּי הָאָדָם הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הָיוּ בְּבֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת אִישׁ שֹׁלֵף חֶרֶב, וְהוּא זָקֵן מְאֹד וְחָלוּשׁ בְּמִילָתוֹ, הָלַךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אֶל אֹהֶל שָׂרָה לְזָרֵז אוֹתָהּ בַּעֲשִׂיַּת הַלֶּחֶם, וְאַחֲרֵי כֵן רָץ אֶל מְקוֹם הַבָּקָר לְבַקֵּר מִשָּׁם בֶּן בָּקָר רַךְ וָטוֹב לַעֲשׂוֹת לְאוֹרְחָיו, וְלֹא עָשָׂה כָּל זֶה עַל יַד אֶחָד מִמְּשָׁרְתָיו הָעוֹמְדִים לְפָנָיו: