רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יח · פסוק ו
קֶמַח סֹלֶת סֹלֶת לְעֻגוֹת, קֶמַח לַעֲמִילָן שֶׁל טַבָּחִים לְכַסּוֹת אֶת הַקְּדֵרָה לִשְׁאֹב אֶת הַזֻּהֲמָא, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ח:ו'). וְכָךְ הוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מ"ח:י"ב), וְשָׁם פֵּרְשׁוּ שֶׁהָיוּ שָׁלֹשׁ סְאִים לְכָל אֶחָד. וְלֹא יָדַעְנוּ לָמָּה הִרְבָּה בַּלֶּחֶם כָּל כָּךְ לִשְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים, אוּלַי יָדַע הִסְתַּלְּקוּת הַמַּאֲכָל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, וְהוּא כְּמַרְבֶּה עוֹלוֹת לַמִּזְבֵּחַ, אוֹ שֶׁסָּעֲדוּ גְּדוֹלֵי בֵּיתוֹ עִמָּהֶם לִכְבוֹדָם. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט, מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח לַעֲשׂוֹת מֵהֶן סֹלֶת, וְהִנֵּה הוֹצִיאָה מִכָּל הַשָּׁלֹשׁ סְאִין סֹלֶת נְקִיָּה מְעַט: