רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק יד · פסוק כ
וַיִּתֶּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל אַבְרָהָם לֹא רָצָה לָקַחַת לְעַצְמוֹ מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל אֲבָל חֵלֶק הַגָּבוֹהַּ הִפְרִישׁ לְתִתּוֹ לַכֹּהֵן וּמֶלֶךְ סְדוֹם יָצָא לִקְרַאת אַבְרָהָם אֶל עֵמֶק שָׁוֶה לְכַבְּדוֹ וְהָלַךְ עִמּוֹ עַד שָׁלֵם שֶׁהוֹצִיא מַלְכִּי צֶדֶק לֶחֶם וְיַיִן לָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו וְלֹא בִּקֵּשׁ מֶלֶךְ סְדוֹם מִמֶּנּוּ דָּבָר אֲבָל כַּאֲשֶׁר רָאָה נְדִיבַת לִבּוֹ וְצִדְקָתוֹ שֶׁנָּתַן הַמַּעֲשֵׂר אָז בִּקֵּשׁ גַּם הוּא הַנֶּפֶשׁ בְּדֶרֶךְ צְדָקָה וְאַבְרָהָם בָּטַח בֵּאלֹהָיו שֶׁיִּתֵּן לוֹ עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְלֹא רָצָה לָקַחַת מִמֶּנּוּ דָּבָר וְהֵשִׁיב לוֹ כָּל רְכוּשׁ סְדוֹם שֶׁהוּא שֶׁלּוֹ וְכָל רְכוּשׁ עֲמֹרָה לְהָשִׁיב אוֹתוֹ לִבְעָלָיו כִּי בַּכֹּל בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ הַנֶּפֶשׁ וּבַכֹּל הָיְתָה טַעֲנָתוֹ שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הֵם הֶעֱשִׁירוּ אֶת אַבְרָם וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת הַנִּזְכָּרִים לְפִי חֶרֶב הִכּוּ אוֹתָם וְלֹא לָקְחוּ מֵעָרֵי הַמְּלָכִים רַק רְכוּשׁ סְדוֹם וַעֲמֹרָה כִּי בַּעֲבוּר שֶׁאִבְּדוּ מַלְכֵיהֶם נִשְׁאֲרוּ עֲזוּבוֹת עָרֵיהֶם וְיִתָּכֵן שֶׁיִּהְיֶה זֶה מָה שֶׁאָמַר "אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ" יִשָּׁאֵר בְּיָדִי מִכָּל הָרְכוּשׁ הַבָּא אֵלַי מִכֻּלְּכֶם "וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ" בִּרְכוּשְׁךָ שֶׁנָּתַתָּ אַתָּה לִי: