רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק יז
וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל הִנְנִי מַסְכִּים עִם אוֹתָן שֶׁאָמְרוּ לְפָנַי "מָה אֱנוֹשׁ כִּי תִזְכְּרֶנּוּ" (תהלים ח ה), לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ו':י"ז) מִבְּרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ל"א:י"ב). וַאֲנִי תָּמֵהַּ וְהַאֵיךְ מַסְכִּים עִמָּהֶם וְהוּא מַשְׁאִיר לָהֶם שְׁאֵרִית לִפְלֵיטָה גְּדוֹלָה בְּנֹחַ וּבָנָיו וְכָל חַי, לְהַרְבּוֹת זַרְעָם כַּחוֹל, אוּלַי הִיא הַסְכָּמָה לְדַעְתָּם כְּשֶׁלֹּא יַחְמֹל עֲלֵיהֶם. וְעַל הָאֱמֶת "וַאֲנִי" כְּמוֹ "וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אָנִי" (ויקרא כו כח), וְכֵן "אֲנִי הִנֵּה בְרִיתִי אִתָּךְ" (בראשית י"ז:ד') "וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי" (ישעיהו נט כא), יֹאמַר אַף אֲנִי תִּהְיֶה יָדִי בָּהֶם עַל שֶׁהִשְׁחִיתוּ אֶת הָאָרֶץ, וּלְכָךְ אָמַר (בראשית ט':י"ב) "זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן", יִמְחַץ וְיָדָיו תִּרְפֶּינָה (איוב ה יח), וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין: