רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק יג
חָמָס הוּא הַגָּזֵל וְהָעֹשֶׁק, וְנָתַן לְנֹחַ הַטַּעַם בֶּחָמָס וְלֹא הִזְכִּיר הַשְׁחָתַת הַדֶּרֶךְ, כִּי הֶחָמָס הוּא הַחֵטְא הַיָּדוּעַ וְהַמְּפֻרְסָם. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ (סנהדרין קח) שֶׁעָלָיו נִתְחַתֵּם גְּזַר דִּינָם. וְהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִצְוָה מֻשְׂכֶּלֶת, אֵין לָהֶם בָּהּ צֹרֶךְ לְנָבִיא מַזְהִיר. וְעוֹד שֶׁהוּא רַע לַשָּׁמַיִם וְלַבְּרִיּוֹת. וְהִנֵּה הוֹדִיעַ לְנֹחַ הַחֵטְא שֶׁעָלָיו בָּא הַקֵּץ הִגִּיעַ הַצְּפִירָה:
וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ כְּמוֹ מִן הָאָרֶץ, וְכֵן "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" (שמות ט כט), "חָלָה אֶת רַגְלָיו" (מלכים א טו כג). דָּבָר אַחֵר "אֶת הָאָרֶץ" עִם הָאָרֶץ, שֶׁאַף שְׁלֹשָׁה טְפָחִים שֶׁל מַחְרֵשָׁה נִמּוֹחוּ, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ו':י"ג) מִבְּרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ל"א:ז'). וְרַבִּי אַבְרָהָם אָמַר (אבן עזרא על בראשית ו':י"ג) שֶׁמִּלַּת "מַשְׁחִיתָם" מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ וְאַחֶרֶת עִמָּהּ, וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם וּמַשְׁחִית אֶת הָאָרֶץ. וְעַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת הוּא כְּמוֹ "אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", כִּי הָאָרֶץ תִּהְיֶה בְּהַשְׁחָתָה שֶׁבְּהַשְׁחָתַת הָאָרֶץ יִשָּׁחֲתוּ, וְהִנָּם נִשְׁחָתִים בָּעוֹלָם הַבָּא כְּדֶרֶךְ "וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ" (בראשית ו':ו'), וְלָזֶה רָמְזוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ל"א:ז') לְבֶן אָדוֹן שֶׁהָיְתָה לוֹ מְנִיקָה, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה סוֹרֵחַ הָיְתָה מֵנִיקְתּוֹ נִרְדֵּית וְכוּ':