רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק ג
בְּשַׁגַּם הוּא בָּשָׂר כְּמוֹ בְּשֶׁגַּם בְּסֶגוֹל, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ו':ג') בִּשְׁבִיל שֶׁגַּם זֹאת בּוֹ שֶׁהוּא בָּשָׂר וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינֶנּוּ נִכְנָע מִלְּפָנַי, וּמָה אִם יִהְיֶה אֵשׁ אוֹ דָּבָר קָשֶׁה. וְאֵין בַּפֵּרוּשׁ הַזֶּה טַעַם אוֹ רֵיחַ. וְרַבִּי אַבְרָהָם פֵּרֵשׁ כִּי יֹאמַר לֹא יַעֲמֹד רוּחִי בָּאָדָם לְעוֹלָם בַּעֲבוּר הֶחָמָס הַזֶּה, וְעוֹד בַּעֲבוּר שֶׁהָאָדָם בָּשָׂר וְיַגִּיעַ עַד עֵת וְיֵחָסֵר. וְהִנֵּה הוּא כְּמוֹ גַּם בְּשֶׁהוּא בָּשָׂר. וּמָה צֹרֶךְ לַטַּעֲנָה הַזֹּאת, וְיָדוּעַ כִּי בָּשָׂר הֵמָּה וְנִגְזַר עֲלֵיהֶם הַמִּיתָה, "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג':י"ט). וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי יֹאמַר לֹא יַעֲמֹד רוּחִי בָּאָדָם לְעוֹלָם, בַּעֲבוּר שֶׁגַּם הָאָדָם הוּא בָּשָׂר כְּכָל בָּשָׂר הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה, וְאֵינֶנּוּ רָאוּי לִהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ. וְהָעִנְיָן לוֹמַר כִּי הָאֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר, לִהְיוֹתוֹ כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת בַּנֶּפֶשׁ שֶׁנָּתַן בּוֹ, וְהִנֵּה נִמְשַׁךְ אַחֲרֵי הַבָּשָׂר, וּבַתַּאֲווֹת הַגּוּפָנִיּוֹת נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ, וְלָכֵן לֹא יָדוֹן עוֹד רוּחַ אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ, כִּי הוּא גּוּפָנִי לֹא אֱלֹהִי, אֲבָל יַאֲרִיךְ לָהֶם אִם יָשׁוּבוּ. וְהִנֵּה זֶה כְּטַעַם "וַיִּזְכֹּר כִּי בָשָׂר הֵמָּה רוּחַ הוֹלֵךְ וְלֹא יָשׁוּב" (תהלים עח לט):