רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ו · פסוק ב
בְּנֵי הָאֱלֹהִים בְּנֵי הַשָּׂרִים וְהַשּׁוֹפְטִים, לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ו':ב'), וְכָךְ הוּא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כ"ו:ה'). אִם כֵּן יְסַפֵּר הַכָּתוּב כִּי הַדַּיָּנִין אֲשֶׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת הַמִּשְׁפָּט, בְּנֵיהֶם עוֹשִׂים הֶחָמָס בְּגָלוּי וְאֵין מוֹנֵעַ אוֹתָם.
כִּי טוֹבוֹת הֵנָּה – כְּמוֹ "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ" (שמות כג ה), "כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ" (דברים כב ו), כַּאֲשֶׁר הֵנָּה טוֹבוֹת יִקְחוּ אוֹתָן לָהֶם לְנָשִׁים בְּאֹנֶס. וְסִפֵּר הַכָּתוּב הֶחָמָס וְאָמַר עוֹד "מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ", לְהַכְנִיס הַנְּשׂוּאוֹת לַאֲחֵרִים. אֲבָל לֹא הִזְכִּיר הַכָּתוּב הָאִסּוּר בָּהֶם בְּפֵרוּשׁ, וְלֹא נִגְזַר עֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ רַק עַל הֶחָמָס, לְפִי שֶׁהוּא עִנְיָן מֻשְׂכָּל אֵינֶנּוּ צָרִיךְ לַתּוֹרָה: