אור ברסלב
רמב"ן על בראשית פרק ד › פסוק כב

רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק ד · פסוק כב

פסוק יז

לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל שִׁעוּרוֹ הוּא הָיָה לוֹטֵשׁ וְחוֹרֵשׁ כָּל נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל. יֹאמַר כִּי הוּא הָיָה מְחַדֵּד וְחוֹרֵשׁ כָּל מְלֶאכֶת נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל, וְכָמֹהוּ "כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב" (הושע יד ג). וְעַל דַּעַת אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על בראשית ד':כ"ב) דָּבֵק בַּכְּתוּבִים הָרִאשׁוֹנִים, הוּא הָיָה אֲבִי לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל:

וַאֲחוֹת תּוּבַל קַיִן נַעֲמָה כְּאוֹמֵר וְנוֹלְדָה לוֹ אָחוֹת וּשְׁמָהּ נַעֲמָה. וְכֵן "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (בראשית ל"ו:כ"ב) "וְאֵת מִרְיָם אֲחוֹתָם" (במדבר כו נט), "וְשֵׁם אֲחוֹתוֹ מַעֲכָה" (דהי"א ז טו). וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה כ"ג:ג') יֵשׁ אוֹמְרִים אִשְׁתּוֹ שֶׁל נֹחַ הָיְתָה, וְלָמָּה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ נַעֲמָה שֶׁהָיוּ מַעֲשֶׂיהָ נָאִים וּנְעִימִים. נִתְכַּוְּנוּ לוֹמַר שֶׁהָיָה לָהּ שֵׁם בַּדּוֹרוֹת הָהֵם כִּי הָיְתָה צַדֶּקֶת וְהוֹלִידָה צַדִּיקִים, וְלָכֵן יַזְכִּירֶנָּה הַכָּתוּב, וְאִם כֵּן נִשְׁאַר לְקַיִן זֵכֶר מְעַט בָּעוֹלָם. וְאִם נֹאמַר שֶׁאֵינָהּ הָאִשָּׁה שֶׁהוֹלִיד נֹחַ מִמֶּנָּה שְׁלֹשֶׁת בָּנָיו, אִם כֵּן אֵין בָּזֶה טַעַם לְהַזְכִּירָהּ. וּמִדְרָשׁ אַחֵר לְרַבּוֹתֵינוּ שֶׁהִיא הָאִשָּׁה הַיָּפָה הִיא מְאֹד שֶׁמִּמֶּנָּה תָּעוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים, וְהִיא הַנִּרְמֶזֶת בְּפָסוּק "וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם" (בראשית ו':ב'), כְּמוֹ שֶׁמֻּזְכָּר בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר (כב). וַאֲחֵרִים אָמְרוּ (זהר חדש א יט ב) כִּי הִיא הָיְתָה אֵשֶׁת שִׁמְדוֹן אֵם אַשְׁמְדַאי, וּמִמֶּנָּה נוֹלְדוּ הַשֵּׁדִים, כִּי כֵן יִמָּצֵא שְׁמָהּ בְּכִתְבֵי שִׁמּוּשֵׁי הַשֵּׁדִים. וְהַכָּתוּב יִרְמֹז וִיקַצֵּר בְּתַעֲלוּמוֹת כָּאֵלֶּה:

תוכן העניינים

רמב"ן על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה