רמב"ן על בראשית· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק א · פסוק י
וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לַיַּבָּשָׁה אֶרֶץ יֹאמַר כִּי שְׁמָהּ הָרָאוּי לָהּ "יַבָּשָׁה", כִּי בְּהִפָּרֵד הַמַּיִם מִן הֶעָפָר הִיא יְבֵשָׁה, אֲבָל יִקְרָא אוֹתָהּ "אֶרֶץ" כְּשֵׁם כְּלַל הַיְּסוֹדוֹת הַנִּבְרָא בָּרִאשׁוֹן, וְהַטַּעַם כִּי בַּעֲבוּרָהּ נִבְרְאוּ, שֶׁתִּהְיֶה יִשּׁוּב לָאָדָם, שֶׁאֵין בַּתַּחְתּוֹנִים מַכִּיר בּוֹרְאוֹ זוּלָתוֹ. וְקָרָא לְמִקְוֵה הַמַּיִם "יַמִּים", כְּאִלּוּ הוּא "יָם מַיִם", לְפִי שֶׁקַּרְקַע הַמִּקְוֶה נִקְרָא "יָם", כְּדִכְתִיב (ישעיהו יא ט) "כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים", וְכֵן "וְאֶת הַיָּם הוֹרִד מֵעַל הַבָּקָר" (מלכים ב טז יז), כִּי מִפְּנֵי שֶׁהוּא מִקְוֵה מַיִם גָּדוֹל יִקָּרֵא כֵּן:
וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב הוּא קִיּוּמָם בְּחֶפְצוֹ, וְהָעִנְיָן כִּי כַּאֲשֶׁר הִלְבִּישָׁם הַצּוּרָה הַזּוֹ חָפַץ בָּהֶם וְהָיָה הַקִּיּוּם כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי (רמב"ן על בראשית א':ד'). וְזֶה מָה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ (ב"ר ד ו) מִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בַּשֵּׁנִי, לְפִי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּשְּׁלִישִׁי שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם וְאֶחָד לִמְלֶאכֶת הַיּוֹם: