אור ברסלב
רמב"ן על איוב פרק ב › פסוק ט

רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]

פרק ב · פסוק ט

פסוק ד

ברך אלהים ומת, פירשו בו הטיח דברים כלפי מעלה:

ומת, לשון צוואה, כמו ומות בהר. וזה לא יתכן כי אין כל מברך אלהים או כל נוקב שם ה' מת מיד, כדי שינצל איוב מן הצער הזה בברכו האלהים. והנכון בעיני כי היתה האשה הזאת יראת ה' על מנת לקבל פרס, לכן כאשר שמעה את איוב אומר ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך, חשבה כי מחזיק איוב בתומתו כדי להאריך חייו, על כן אמרה מה טובו חייך בצער הזה ומה תוחיל לה' עוד, ברך אותו ואם תמות, כי אין בעבודתו לך תועלת אפילו יהיו חייך תלויים בכך. והוא השיב ואת הרע לא נקבל, כי עבודתי מאהבה לא על מנת לקבל פרס:

תוכן העניינים

רמב"ן על איוב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה