רמב"ן על איוב· רבנו משה ב"ר נחמן [הרמב"ן]
פרק ב · פסוק ד
עור בעד עור, אבר בפני אבר, כן דרך בני אדם כשרואה חרב על ראשו מגין בזרועו לפניו, וכל שכן כל אשר לאיש בממון יתן בעד נפשו, לפי שיודע זה שנתהייב לו בנפשו אינו מצטער על ממונו. כן פירש רבינו שלמה ז"ל. והנכון בעיני כי זה רמז למיתת הבנים כי היא הרעה הגדולה הבאה אליו, יאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש, ממון או קנין, יתן בעד נפשו, והענין כי עור בנו או בתו יתן אדם בעד עורו, וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו. או יהיה יתן נמשך למעלה, כל עור וכל אשר לאיש יתן תחת עורו ובעד נפשו: