רמב"ם על משנה מועד קטן· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]
פרק ב · משנה א
מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס כו': רצה לומר שהטעוהו שלא עמדו האומנים בתנאם עמו.
ואמר לאחר המועד ולא אמר אחר האבל ללמדך שהדברים שאסור לאדם לעשות בידיו בימי אבלו כמו הפיכת זיתיו שהוא מותר לעשותן בחולו של מועד.
וקורה ראשונה שיטחנו הזיתים הטחינה הראשונה בלבד.
וזולף הוא שיגרוף אותם מן הבור.
וגומר הוא שיסחוט הזיתים כדי שיצא מהם כל השמן.
וגף הוא שיסתום פי החבית והלכה כרבי יוסי: