אור ברסלב

רמב"ם על משנה מועד קטן· רבנו משה בן מימון [הרמב"ם]

פרק ב

פרק א

משנה א

מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל או אונס כו': רצה לומר שהטעוהו שלא עמדו האומנים בתנאם עמו.

ואמר לאחר המועד ולא אמר אחר האבל ללמדך שהדברים שאסור לאדם לעשות בידיו בימי אבלו כמו הפיכת זיתיו שהוא מותר לעשותן בחולו של מועד.

וקורה ראשונה שיטחנו הזיתים הטחינה הראשונה בלבד.

וזולף הוא שיגרוף אותם מן הבור.

וגומר הוא שיסחוט הזיתים כדי שיצא מהם כל השמן.

וגף הוא שיסתום פי החבית והלכה כרבי יוסי:

משנה ב

וכן מי שהיה יינו בתוך הבור ואירעו כו': לימודים פי' שיכסה אותם בנסרים והלכה כרבי יוסי:

משנה ג

מכניס אדם פירותיו מפני הגנבים ושולה כו': פי' יאבדו שב"ד מאבדין לו כל אותו הממון ועושין אותו הפקר:

משנה ד

אין לוקחין בתים עבדים ובהמה אלא לצורך המועד כו': אין מפנין מבית לבית אבל מפנה כו': מבית לבית פי' מבית זה לבית אחר

ואמר מפנה הוא לחצרו רצה לומר שמפנה אותן לבית אחר שבאותו חצר וכשהכלים הם לצורך המועד כגון כרים וכסתות ומצעות וכלי אכילה ושתיה מביאין אותן מבית האומן:

משנה ה

מחפין את הקציעות בקש ר' יהודה אומר כו': מעבין פי' שנותנין אותם זו על גב זו והוא קרוב ללשון ערבי וכן אמרו בפירות העושה אותן כמין כרי. ודשושות מוכרי החטים גריסים.

וגרוסות מוכרי פולין גריסין. וכבר ידעת כי הפולין הטחונים נקראין גריסין

ורבי יוסי אומר הן החמירו על עצמן שאינן מוכרין לעולם ואפי' בצנעא ואין טוחנין ואין הלכה כר' יהודה ואין הלכה כרבי יוסי:

תוכן העניינים

רמב"ם על משנה מועד קטן

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה