אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף עא.

דף ע:

אמר רב כהנא א"ר חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו פי' בחרש שאינו מדבר ואינו שומע דאי לאו הכי פשי' דפקה לכל דבריו הוא ודוק' כשהיה פקח מעקרו ולבסוף נתחרש אבל בחרש מעקרו הרי היא כשוטה לכל דבריו ואין כותבי ונותנין כדמוכח לקמן בשמעתי' וביבמתו שנפלה לו מאחיו פקח אבל באשתו כותבין דכשם שכנס ברמיזה כך מוציא ברמיזה וכדאית' בהדי' לקמן ומקשינן מאי קמ"ל תנינ' נשתתק וא"ל נכתוב גט לאשתך והרכין להם בראש בודקין אותו כו' ואע"ג דמתני' בהרכנה נראה ודאי דעדיפ' כתיבה מהרכנה וכיון דבהרכנה כותבין כ"ש בכתיבה ופרקי' דשאני אלם דכפקח לכל דבריו הוא ומש"ה סגי ליה בהרכנה אבל חרש שאינו מדבר ואינו שומע אי לאו רב כהנ'ה"א דאפילו מתוך הכתב דאין נותנין א"ר זירא אי ק"ל הא ק"ל דתני' אם לא יגיד פרט לאלם מלישנ' דאי ק"ל הא ק משמע דלרב כהנ' דהוה מקשה מעיקר השתא אבל למתני' דמכשיר בהרכנ' הראש לא ק"ל דפשיט' דהרכנה בעדות לאו כלום הוא ואע"פ שישנן באו היינו הגדה אבל לרב כהנ' מקשה דקא חשוב חרש שאינו שומע ואינו מדבר במדבר מתוך הכתב כחרש שאינו שומע אינו ומדבר אלמ' דהגדה מעליתא היא כך פי' התוס' אביי עדות קאמר שאני עדות דרחמנ' אמר מפיהם ולא מפי כתבם משמע טעמ' משום דבפיהם הא לאו הכי אע"ג דכתיב יגיד הגדה מעליית' מקרי והקשה הר"ר אלחנן דהא אמרי' בס' מצות חליצה אלם ואלמה פסולין לחלוץ לפי שאינן כו' ותרצו בתוס' דשאני אמירה מהגדה ויפה כיוונו כדכתיב ובעל כנפים יגיד דבר קתני מיהת עדויות מ"ל עדויות דעלמא והשת' בריתות קמקשה אהדדי ולא מקשי לרב כהנא וכן בפי' בתוס' והא דאמר דבודקין אותו פי' בהרכנת הראש דמתני' ואח"כ מקבלין עדותו בכתב בהרכנה דעדות לאו כלום הוא וכדכתיב ופרקי' בעדות אשה הקלו בה רבנן ולפי מ"ש בתוס' מצאו כתוב בשטר איש פ' מת לא תנשא אשתו משבשת' היא א"נ י"ל דהתם כשלא בא להגיד אלא שמצאו כן כתוב אבל הכא כשבא להעיד אעפ"י שמעיד בשטר דעדות חשיבא טפי רבינו נר"ו:

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה