אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף ע:

דף סז:

והא דאקשי' לר"י משחט בו ב' או רוב ב' ורמז ואמר כתבו גט לאשתי ומראה מגויד או צלוב לאו למימר' דשחט בו רוב ב' או ב' הוי כמי שאחזו קורדיקוס דא"כ תיקשי ליה רישא דמתני' דקתני מי שאחזו קורדיקיס ואמר כתבו גט לאשתו לא אמר כלום והכ' קתני דהרי אלו יכתבו ויתנו אלא הכא ודאי כ"ע ס' ואפי' מאן דמקשי מניה דלא דמי למי שאחזו קורדיקוס דהתם אית ליה דעתה שבישתה ושחט בו ב' או רוב ב' אית ביה דעת' צילותא. אלא דמאן דמקשה מניה סבר דא"א שלא תטרף דעתו עליו שעה א' לפני מיתתו ואפ"ה אמר דיכתבו ויתנו אלמ' דכל היכא דמעקר' אות ליה דעתא צילות' ולבסוף דעתה שבישתא דכותבים ונותנים והיינו דר"ל לר"י ודר"י לר"ל דגרסינן התם ר"י אמר עודהו קורדיקוס עליו כותבין נותני גט לאשתו ר"ל לכשיתרפ' א"ר זמרא מתני' פליג ר"ל ולית ליה קיום הרי שהי' צלוב או מגויד ורמז ואמר כתבו ותנו גט לאשתו כותבין ונותנין בחזק' שהנשמה תלויה בו ואפש' שלא נטרפ' דעתו שעה א' הכא פליג' על ר"ל ול"ל קיום ע"כ והשתא בדין הוא דהוה יכיל למימר ולטעמיך דמשמע לך דא"א שלא נטרפה דעתו שעה א' תקשי לך משוט דאמר דאפי' לר"ל דוקא לכשיתרפ' משום דלא סמיא בידך והאי נמי לא סמי' בידין אלא דאורח' בכמה דוכתי דיכול לומר ולטעמיך ולא אמר ופרקי' דהכא דעת' צילות' הוא לעולם כל זמן שהנשמה תלויה אלא כחישות' הוא דאתחיל' היא והלכך כותבי' ונותני' בחזקת בן דעת ולא צריך בדיקה ואע"ג דבעי בדיקה כשנשתתק ג' פעמים כדאית' במתני' כשנשתתק מתוך בוריו דכיון דנשתתק מתוך בוריו איכא למיחש נמי אבלבול הדעת אבל כששנשתתק מתוך חוליו אמרינן בירוש' דאין צריך בדיקה אלא פעם אחת דגרסינן בירוש' תני בד"א כשנשתתק מתוך דבריו אבל נשתתק מתיך חליו דיו פעם א' ואפשר דשחט בו ב' או רוב ב' נמי צריך בדיקה פעם א' ומי' דנפל מן הגג דתני' בתוספתא דכותבין ונותנין גט כל זמן שיש בו נשמה כתב הרמב"ן דנראין הדברים כשנשתתק מתוך בוריו וצריך בדיקה ג' פעמים דבנפיל' יש לחוש שמא נטרפה דעתו עליו:

אלא מעתה יהא גולה ע"י פי' לאו אשנויא דשנינן השתא חי הוא וסופו למות קא מקשה דכ"ש דתיקשי למאי דס"ל למקשה מעקר' דמהשתא הוא מת אלא קושיא הוא אעיקר מלתי' דשמואל דהיא עיקר שם ומ"ה עלה נמי הכא הכי ופרקי' הא אתמר א"ר אושעי' חיישי' שמא הרוח בלבלתו א"נ הוקרב מתתו ואע"ג דמת הוא וסופו למו' כיון דאיכא דבר אחר שסייע במיתה או שהוא קרבה ואתיא כההי' דאמרינן התם ס"פ כיצד הרגל הכוהו י' בני אדם בעשר מקלות בין בבת א' בין בזה אחר זה כלם פטורי' אע"פ שיש בכל הכא' והכאה כדי להמית ואק"ל ההיא דאמר בכתובות ונקה המכה וכי תעלה ע"ד שזה הולך בשוק וזה נהרג אלא מלמד שחובשי' אותו אי מאית קטלי' ליה ואי לא פטרי' ליה ואמר התם דה"ה לגלות דעבדי' הכי וי"ל דהתם דוקא במכה שאין הרוח מזיק לה וכגון שלא פרכס דאי פרכס חיישי' שמא הוא קירב את מיתתו והא דאמר איכא בנייהו דשחטיה בבית' דשישא ופרכס כלומר דמשום רוח ליכא משום קרב את מיתתו איכא כיון דפרכס א"נ שחטיה בברא ולא פרכס דמשום רוח איכא משום קירב ליכא כיון שלא פרכס הא דאמר בודקין אותו ג' פעמים ובהן ג' פעמים ובלבד בסירוגין והכי איתא בירושלמי א"ל נכתוב גט לאשתך ה לבתך לא לאשתך הן לאמך לא לאשתך הן לחמותך לא ובגמ' דילן בודקין אותו בתרי הו וחד לא או בתרי לאו וחד הן אבל נראה ג' פעמום כמו שמפו' בירושלמי שכתבנו:

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה