ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף סא:
א"ה מפקידין ורמינהו פי' אא"ב כדקס"ד בישראל ע"ה ובטומאה דרבנן רישא דקתני מפקידין ניחא דבאע"ג דאין מפקירין אצלו חולין דהא לבם גס להן בכהן אבל לדידך דמוקמת. לה בכהן החשוד לא מבעיא חולין דאיכא חשש טומאה אלא אפי' בתרומה נמי איכא חשש טומאה משום דלבו גט בה. וליחוש שמא תסיטם אשתו נדה יש מקשים ות"ל משום הוא גופיה דע"ה הרי הוא כזב וכדאמר במסכת חגיגה כלים הנגמרי' בטהרה צריכים טבילה לקדש ואמרי' עלה דגמרי' מאן אילימא דגמרינתו ע"ה כלים הנגמרים בטהרה מי איכא אלא לאו דגמרינהו חבר ומשום צבירה דע"ה אלמא דעשאוהו כזב דאין לנו מטמא אלא הזב והזב מטמא בהיסט ותירץ ר"ח דאע"ג דעשאהו כזב לענין דרוקו ומימי רגליו טמאו כזבים אבל בהיסט אינן מטמאין דלא גזרו עליהם טומאת היסט שאל"כ אין לך מעביר חבית לחבירו ממקום למקום והביא ראיה מהא דאמרינן בסמוך אבל עושין חולין בטהרה ונוטל ממנו כדי חלה ומעסה בכפישה או בנחותה כלומר שהם כלים שאין מקבלין טומאה וכשבא ע"ה ליטול נוטל את שתיהן והא התם דלא חיישינן להיסט וה"נ משמע בטהרות פ"ז הגנבים שנכנסו לבית אין טמא אלא דגלי מקום הגנבה ומה הם מטמאין האוכלין והמשקין וכלי חרס הפתוחים אבל המשכבות והמושבות וכלי חרש המוקפין צמיד פתיל טהורין אם יש עמהם אין יהודי או אשה הכל טמא אלמא דאינו מטמא בהיסט דא"כ כלי חרס המוקפין צמיד פתיל אמאי אינן מטמאין ולענין טומאת מדרס נמי נרא' דאין מטמאין דאפילו משכבות ומושבות אמאי אינן טמאין דהא באין ישראל או אשה אמרינן דטמאין וכן דעת ר"ש כמו שפירש בפי' המשניות שלו משום דקא בעא למרמ' אחריתי עלה ואק"ל מ"ש דאייתי הא ולא אייתי ההיא דלעיל דטוחנין ומפסידין אצל אוכלי שביעית אלמא דלא חיישי לאחלופי וי"ל דההיא דחי לה דאיכא למימר דטוחנין בנכנס ויוצא ומפקידין במוקף מצד פתיל אבל הא דקתני הרי הן בחזקתן משמע דאעפ"י שהוא בענין דאפש' לאחלוף דלא מנכר לא חיישי' לה בחזקתן הא דתניא אשת חבר טוחנות עם אשת ע"ה רש"י פירוש שפירו' היו של אשת ע"ה אלא שאשת חבר מסייעת עמה ואינו מחוור אבל הנכון כמו שפר"ח שהפירות היה של חבר שטוחנות אצל אשת ע"ה בפ"ק דחולין הארכתי בזה וכתבתיה יפה בס"ד