ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף נג:
לא קשיא הא בגופן הא בבגדן פרש"י בגופן כגון שהיו המים ב בכלי שיש בו שותות והיו יודעים דמשמשי' בו לטרא בשר לא זו מאותן שותות המים עולין כנגדן שהיו המים בכף מאזנים ושקל בהן פי' רבינו נר"ו דטעמא דפוסלין בגופן לאו משום המשקל הוא אלא משום לחלוחית הבשר שנתערב בהן שנפסלים הם בתערובות ור"ח פי' בגופן ששקל בהן בשר ועושה בהן מלאכה כנגדן ששקל בהן משקולת ובאותה משקולת שוקלים בשר וכ"ת ומשום משקולת גופא אמאי לא פסלי' איכא למימר כשלא היה מתכוין למשקולת בשעה ששוקלה אלא שלא צורך היה שוקל ואנן בעי' עובד דומיא דעבד ומי' לפי פירוש זה לא אתי שפיר הא דאמרי' בסמוך הא והא בבגדן דכי קרי עושה מלאכה כששוקל בבגדן בשלמא לפרש"י אתי שפיר וי"ל דמשום הא נקט האי לישנא א אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק ממונ' מעליא בעי שלומי תיובתא ואק"ל אמאי איתותב ולא אמר דתנאי היא ממתני' דעשה עבדו אפותיקי ושחררו ברבו שני ובהיזק שאינו ניכר פליגי וי"ל משום הכי דחי ליה דלאו בהכי פליגי אלא במזיק שעבוד של חברו וכגון וכמאן דפי' התם דשחררו רבו א' דהא בסמוך בעי למי' דתנאי נינהו ודחי ליה ואק"ל אמאי דחי לה דמ"ד דהיזק ניכר (לא) שמיה היזק מפ'לה א בדקא הוה קס"ד כי היכי דלא תיקשי לי' דמי איכא מאן דחוי ליה ותי' רבינו בי' נר"ו בשם רבו הרמב"ן כיון דאשכאן חדא מתניית' בהדיא דק"ל צריך הוא ג"כ סיוע מוכרח לדבריו דאיכא תנא דאית ליה כוותיה וכל היכא דאפשר למדחי דחינן ליה ולא מוקי לה כתנאי דלא משוי פלוגתא ביני תנאי בכדי היכי דתיקום מלתיה ודכות' אשכחן בתלמוד חדא בב"ק דאמרי' אי משום חצי כופר לאו שיורא הוא הא מני ר"י הוא וזה נכון. הא דתנן המבשל בשבת בשוגג יאכל פירשתיה בפ"ק דחולין וכללא הוא מזיד דר"מ כשוגג דר"י מזיד דר"י כשוגג דר"י הסנדלר ורמי' דר"מ אר"מ בדאורייתא והא דלא מקשי' לר"י משום דידע דטעמא דר"י דשבועות משום דבאתריה חמירא להו שביעית כדאמר בסמוך תבו' עליו ברבה דאכיל מיניה מידי דלא חזי ליה בימי טומאתו ומשלם ליה מידי דחזי ליה בימי טמאתו ש דהא נתפסין הן בקדושת תרומה וה"ל תרומה טמאה וי"ל דה"ק דאיהו בשע' תשלומין מידי דחזי טפי קא משלם ליה ואפי' אחר תשלומין נמי לא גרע ממאי דאכל מיניה וה"ה דקשיא אבל בתרומה טמאה אמאי משלם חולין טהורין אלא איהו חדא מנייהו אקשי ודעדיפא ליה משום דאמר און תשלומי' תשלומין והדר מתרץ לכולה: