ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף מו:
מתני' המוצי' את אשתו משו' אילונית פי המוצי' את אשתו בגט והכי מוכח מדר"י דאמר לא יחזיר משום דאפשר ליה לקלקל ואם איתא דבלא גט קאמר ונמצאת שאינה אילונית לאו איהו מקלקל לה אלא ש"מ כדפרישית ולפי' הא דאמר משום אילוני' לאו משו' איילונית ודאות קאמר דההיא בלא גט יוצאה ומקח טעות גמור הוא וכדאית' ביבמות אלא הכא בספק אילונית איירי ליה דאית ליה קצת סי' אילונית דאע"ג דאינה אילונית ודאית לית לה כתובה דעליה להבי' ראיה שאינה אילונית כיון דנולדי לה מקצת סי' אילונית ומיהו כשנשאת לאחר והיו לה בנים אגלאי מלתא דלאו אילונית היתה ואית לה כתובה אלא דאמרינן לה שתיקותיך יפה מדבוריך ואם אפשר לקלקלה איהו אע"ג דאיהו שתקה אנן מי שתקינן כדאמרי' ביבמות גבי נשאת לד' וי"ל דודאי כיון דאמרי' דלא יחזיר לא מצי לקלקלה וא"ה דמפסדא משום דאמר' לה השתא הוא דבריאת כך פירש הרי"ף וכיון דכן דכתובה לית לה משום דאיטעה אמרינן לה שתיקותיך יפה ליך מדבוריך דמדי לעז לא נפקת ואינו מחוור דבאילונית ליכא למימר השת' הוא דבריאת דאם איתא דאילונית היתה לא היתה בריא אלא כיון דהיו לה בנים אגלא מילת' למפרע דלא אילונית היתה אבל ל"ל בה טעמ' דהשת' הוא דבריאת ומיהו ביבמות הוא דאמר ליה. להאי טעמ' גבי נשאת לא' ולא. הוו להו בנים ולב' ולא הוו לה בנים לג' לא תנשא אלא למי שיש לו בנים נשאת למי שאין לו בנים תצא בלא כתובה דמקח טעות הוא דאיהו נסבה אדעת' דאית ליה בנים והוא הוחזק דאית לה בנים והטעתו ואמרי' התם אבעי' נשאת לד' והוו לה בנים מהו דתתבע לג' ואסיק דלא משום דאמרינן לה שתיקותיך יפה לך מדבוריך דא"ל אדעת' דהכי לא גרשתיך מתקיף לה ר"פ אי איהו שתקה אנן מי שתקינן לומר אי טענתו דהא טענה אנן לא שתקינן דנמצ' הגט בטל ובניה ממזרים ומפקינן לה מגבר' אלא אמרינן לה השת' דבריאת לומר ודאי איהו התם לא מצי מקלקלה דכיון דלא היו לה בנים והוחזקה בלא בנים גמר וגרש ואפי' הכי מפסדת כתובתה משום דא"ל השת' הוא דבריאת העקרה אפשר דהדר' דהא כיון שההי שעתא שגרשיך אכתי לא בריאת דינא הוא דלית ליך כתובה אבל גבי אילוני' ל"ל הכי דאם בריאת נמצ' למפרע שלא היתה אולונית ומדינ' אית לך ואמאי מפסדי' לה כתובה משום לעז לחוד דהא איהו לא מצי מקלקלה וכדפרישית לפי פי' רבינו נר"ו בשם אחיו החכם ר' פנחס הלוי דהכ' היינו טעמ' דמפסיד לה כתובה משום דהאי גברא בשעת גירושין לא גרש ע"ד להפסיד כתובה שהרי בשעת גירושין הא אמ' משום אילונית הוא מוציאה ומדינ' אם לא נמצאת אילונית ראוי היה לו שאינה מגורשת ואין לו ליתן לה כתיבה שהוא ע"ד כן גירשה וכדפרישית לעיל וכי אם רבנן החמירו עליו שלא להחזירה כדי שלא יהא מקלקל לה אבל להפסידו לפרוע כתובה כולי האי לא עבדי ליה כיון דאיהו עצמו בשעת גירושין:
גרש בענין שלא יפסיד כתוב' דמה נפשך אי נמצאת שאינה אילונית אשתו היא ואינו פורע כתובה דהוא ע"ד כן גרשה וכדפרישית ואם היא אילונית מדינ' לית לה כתובה אלא דרבנן החמירו עליו שלא להחזירה לתקנתה אבל להפסידו לפרוע כתובה לא כיון שהוא כשגרש גרש בלשון שנר' שאינו מגר' ע"ד להפסיד כתובה וכיון שכן הוא דמדינ' לית לה כתובה ומטעמ' דפרישנ' א"ל שתיקותיך יפה ליך מדיבורי' דאף על גב דלא מצי מקלקל לה מידי לעז מיהת לא נפקא כך פי' הרב פנחס ונכון הוא:
גמרא למימרא דר"י חייש לקלקולה ורבנן לא חיישי והא אפכא שמעינן להו פי' הא דהכא ק"ל דרישא והאי עיקר והיינו דכי מהפכינן הא דהכא ולא מפכי' ההיא ואם איתא דעיקר קושיין מההיא למה דחי' הא דהכא דלעולם הא דק"ל דחי וכדפי' לעיל בשמעתא דמפני זה תקון זמן בגטין והא דאמ' הא נמי איפוך לא הויין תרתי מקמי חדא דכולה חדא היא בצריך ס"ל כר"א וכיון דכן ליכא משום קלקול וכא"צ ס"ל כר"מ נמי דאמר דלית ביה משום קלקול ומ"ה נקיט התם טעם דפריצות אבל ה"ה דמודה ר"י היכא דאיכא משום קלקול וליכא משום פריצות כי הכא דלא יחזיר והב"ע בדלא כפליה לתנאיה ההיא דלעיל בדכפליה לתנאיה וכדפריש' לעיל לר"מ וכ"ת מאי פסקא דההיא דבכפליה לתנאיה והא דהכא בדלא כפליה לתנאיה איכא למימר דהכא דאיהי לא עבדא מידי ולא משום למה דידה קאתי לא כפיל לתנאי כדי שלא לביישה אבל בההיא דלעיל הגרושין משום ליתא דידה קאתי כפיל לתנאי כדי לביישה