אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף מו.

דף מה:

ורבנן התם מי חיילא שבועה עלייהו כלל כיון דאמרי דמארץ רחוקה באנו ולא ראו ולא חיילא עלייהו שבועה פי' דרבנן סברי דבשעת השבועה אדכרי להו לישראל הכי שמארץ רחוקה באו ולא דרך תנאי אלא לומר כיון שאתם אומרים שמארץ רחוקה באתם אנו נשבעי' אתכם שלא להרוג אתכם וי"ל בנדרי טעות וכאותה דאמ' לעיל קונם בעלי והנה שגנב את כיסי ושהכה בני דחשבינן ליה נדר טעות ולומר שא"צ הפרה והא נמי לההוא דמיא ולא היה צריך היתר ומשום קדוש ה' הוא שלא הרגום ור"י דאמר דחלה שבועה עלייהו דקסבר דלא אדכרי בהכי בשבועתינו וחלה השבועה ודייק לה מלישכ' דכי נשבעו ואק"ל לר"י היכי חלה שבועה עלייהו דהא נשבעו לבטל את המצוה דהא כתוב לא תחיה כל נשמה וי"ל דהא לאו קושי' דהא אמרינן לעיל לא ישבו בארצך יכול בעובדי כוכבים שקבל עליו שלא לעבוד כוכבים ומזלות הכתוב מדבר ואלו הא מקבלים עליהם שלא לעבד כוכבים ומזלות ועוד דודאי ליכא מצוה בהריגתן וכדכתיב לעיל דהא אשכחן בספרי ג' פסק' שלח יהושע הרוצה להשלים ישלים וא"ת א"כ אמאי אצטריכו להכי י"ל דמעיקר' שלחו להם ולא קבלו וכיון שכן אח"כ כשהם רצו הרשות היה ביד ישראל שלא לקבלם ולהרוג אותם לא משום השבועה שנשבעו להם הוא שלא הרגום הרמב"ן וכמה רבים אמ' ר"נ ג' ר"י אמר יו"ד דכתיב עדה ואק"ל לר"י אליבא דר"נ דאמר ג' ג' מנ"ל ואיכ' למימר דר"י לא משמע ליה א האי עדה דדוקא בפני העדה דלא כתיב כי נשבעו להם הנשיאים בפני העדה אלא נשיאי העדה כתיב וכיון דעדה לית לן ג' הוו בהם רבים דמשמע דטעם דלא מצאו היתר לשבועתן הוא משום דבפני רבים נשבעו להם וכיון דעדה לא משמע ליה עדה דוק' אמר ר"נ ג' דהם רבים סגי ועוד אפשר לומר משום דסתם שבועה בב"ד וב"ד הם ג' הוא כדקאמר רבינו נר"ו:

ור"א סבר אין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד ופירש רבינו נר"ו דמהכ' שמעינן דאין נשאלין ע"י שלוח דאם נשאלין ה"נ תשאל היא ע"י שליח דליכ' בזוי כו' נראה דההו' דאמ' בנדרי' בעל מהו שיעשה שליח לחרטת אשתו ואסיקנ' דאינו עושה שליח אלא היכ' דכנפי כנופי אבל לכנופייהי לא ודוק' בעל הוא דאמרינן דנעשה שליח משום דהוי כגופ' אבל אדם אחר. לא ואק"ל ה"נ תשאל ע"י בעלה ואיכ' למימר דהא ל"ק דר"ש דאיכ' בזוי טפי דאיכ' לה קצת בזוי אע"ג דאינה בב"ד ואינה בפני בעלה שהו' נעשה שליח לחרטת אשתו רבינו נר"ו ואיכ' מאן דפריש דמהא דהכ' ליכ' ראיה דאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד דאמרי' לאו משום הליכתה לשם הוא אלא כדי שלא ישמעו ב"ד נדריה וההי' דהתם דבעל נעשה שליח לחרט' דש' אשתו היכ' דכנפי' רבות' נקט בעל משום דאינו רוצה שתמצ' התר לנדריה אבל ע"י שליח אחר ודאי נשאלין וצ"ע ומיהו כיון דאיכ' ספקה ביני רבוות' בהא מילתא אזלינן לחומר' ואין נשאלין דאיסור תורה הוא לחומרא ה"ב מאי תנא דקתני מעשה ול"ג מאן תנא והא דאמר מעשה בצידן בא' שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשך וגרשה והתירו לו חכמים שיחזירנה זה דבר פשוט הוא ואמאי לא יתירו לו אחר שהם נדרים של עצמו וכדפרישית במתני' ושהוא קיים נמי את נדרו והיינו דקמתיה נמי בגמ' וא' פשי' ואמר דאצטריך משום ר"ע דאמ' כל המקיים את נדרו כאלו מקריב קרבן על הבמה וסד"א דלא קנסי' ולא יחזיר קמ"ל דלא קנסי' ליה ויחזור כיון דליכ' משום קלקולא:

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה