אור ברסלב

ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]

דף מד.

דף מג:

מהו שיטול את דמיו פי' אי חשוב כמערה כיון שמרצונו נוטל הדמים ונר' דמקיים המקח ובעי למפשט ליה מעובדי כוכבים ביתו של ישראל דמותר ליטול דמיו וכותב ומעלה בערכאות ואע"פ שעכשיו בשעת כתיבה כו' דמקיים המקח כך פי' ר"ת ודחי ליה דלא דמי דרבית למיחש להערמה אבל גבי עבד איכא למי' להערמה ואסיקנא מדר"א דמותר ליטול דמיו וכתב למעלה בערכאות מפני דהוא מציל מידם המוכר עבדו לעובדו כוכבים קונסין אותו עד ס' בדמיו דוקא או לאו דוקא פי' בתוס' דוקא ס' ולא יותר או דילמא אפילו יותר מס' ופשיט' ליה מבהמה דקונסין אותו עד י' בדמיו וקס"ד דעבד ובהמה חד דינא אית ליה וכיון שכן ודאי י' לאו דוקא אלא אפילו טפי, מי' עד ק' וכדאמר גבי עבד וה"ה דמאה לאו דוקא אלא אפילו יותר מק' ודחי ליה דלא דמו דדילמא דוקא וטפי איכא למקנס דעבד המפקע ליה ליה כל יומא ממצות ולאידך לישנא אמרינן דגבי עבד קונסי' אותו עד י' בדמיו ובעינן דוקא או לאו דוקא כלומר אלא אפילו יותר מי' ופריך מבהמה דקונסין אותה ק' בדמיה אלמא לאו דוקא אלא אפילו יותר מי' וכדפרי' לעיל ואסיקנא דגבי עבד דוקא י' ולא יותר משום דמלתא דל"ש אבל גבי בהמה דשכיר קונסין אותה עד ק' דוקא ואם רוצה העובדי כוכבי' להחזיר לו הבהמה או העבד פוטרים אותן ודאי קנסא הוא אלא מגבי קנסא בבבל וכ"כ האלפסי משמיה דגאון מכר עבדו ומת מהו שיקנסו את בנו אחריו דהא אין בשביעית דהוא איסורא דאורייתא לא קנסו בנו אחריו וה"ה בצרם אוזן בכור ומת דלא קנסו בנו אחריו דאע"ג דאיסורא דאוריית' היא בשביעי דאיסו דאוריית' ולא קנסו בנו אחריו ומהא פשטיה בבכורו' ול"נ דמהא שמעינן דה"ה נמי אם כוון מלאכתו במועד ועשא' במועד ומת דלא קנסו בנו אחריו דלדידיה קנסו להפסיד לו הפי' אבל לבריה לא ואע"ג דעבד האב איסורא דהא בצרם אוזן בכור דעבד איסורא דאורייתא לא יהיה קרי ביה לא והיה לא בקנסינן בנו אחריו ובשביעית נמי ה"ה להא שאין מפסידין הפירות מן הבן אלא מן האב לחוד:

תוכן העניינים

ריטבא על גיטין

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה