ריטבא על גיטין· רבנו יום טוב ב"ר אברהם אשבילי [הריטב"א]
דף מב:
עבד שמכרו רבו לקנס מכור או אינו מכור פי' ואפילו במכר גופו לקנ' קמבעיא לן והכי מוכח מהא דאמר לקמן בשמעתיו ומי איכא עבדא דלא מזדבן לקנס' ואי איתא דלאו במוכר גופו לקנס אלא ודאי כדפי' והא דאמר דע"כ לא קאמר ר"מ דאדם מקנה דשב"ל אלא כגון פי' דקל דעבידי דאתו לאו דוקא דהא ר"מ אפילו בהרי את מקודשת לי לאחר שתתגיירי דהוי דבר דלא עבידי דאתו קאמר אלא לא אמר לה אלא לאפוקי דבר דלא עבידי דאתו כגון הא דהכא דמי יאמר דמנגח ואת"ל דמנגח דילמא מודה ותפטר וכגון ההיא דב' בפ' הספינה המקדי' בור ריק ומימיו דעתידין לבוא שם וכן שובך ריק ויוני' העתידים לבא שם וההוא ודאי כבר העביד דלא אתו הוא וכדמוכח התם ובההוא נמי לא אמר ר"מ דתלתא גווני איכא עביד דאתי כגון פירות דקל לא עביד דאתי כלומר שאינו מצוי כגון לאחר שתתגיירי עביד דלא אתי כגון הא דהכא וההוא דב"ב ועוד יש אחרת בפרק המפקיד מפי רבינו נר"ו:
תבעי לרבנן פי' אפי' היכא דלא אמ' גופו לקנס דאפשר דסברי רבנן דלא אמר דשב"ל ר"מ כגון פי' דקל דליתנהו בעול' והוא דבר חדש שנולד שם אח"כ חלוק מגוף היקל אבל הכא מה שהוא מוכר אינו דבר חדש שיצא דבר מגוף העבד אלא הרי הוא כמוכר העבד לכשינגח ואפשר דבהא מודו רבנן ובעין לא אפשיטא